רַדַאע
מחוז רדאע גובל עם מחוז ד'מאר מצפון מערב, עם מחוז ירים מדרום מערב, ועם אזור ביצ'א ממזרח. מצפון לרדאע לא היו ישובים רבים בהם חיו יהודים.
מחוז רדאע נמצא על ציר הנסיעה ממרכז תימן לישובים שבדרום מזרח הרחוק של תימן: ביצ'א, לוודר, חבאן ועוד.
במחוז רדאע הנפות הבאות: קייפה, סואדיה, ריאשייה, חוביישיה, גובאן ומוכל.
במחוז רדאע היו שלושים וחמשה ישובים וכפרים בערך, בהם חיו יהודים: דמת, עמד, כ'ובניה, גרירה, מעסג, סואדיה, גראף, אגואל, בית צרימי ועוד.
העיר רדאע נמצאת במרחק של שישים ק"מ בערך ממזרח לעיר ד'מאר, ובנויה על רמה בגובה של יותר מאלפיים מטר. העיר נחשבת עתיקה ביותר. המסגד עאמריה נבנה עפ"י המסורת במאה התשיעית לספירה. העיר נחשבת במאות השנים האחרונות כעיר השנייה בגודלה בתימן, לאחר העיר צנעא.
הידיעות המפורטות הקדומות שבידי הן מסוף המאה הט"ז. בסוף המאה הט"ז ובתחילת המאה המאה הי"ז חיו באזור רדאע וד'מאר מרי סעדיה בן יוסף קורח מראשוני המקובלים בתימן, וכן מרי יוחנן מזרחי, גדול פרשני המשנה והתלמוד בתימן, אשר פעל בישובים גראמה ומד'נח, באזור משרק-מזרח, שבמחוז רדאע. לא ידוע אם חיו חכמים אלו בעיר רדאע או במחוז רדאע. ר' שלום שבזי הזכיר באחד משיריו את חכמי העיר אשר היו ידידיו.
ר' חיים חבשוש כתב בספרו קורות ישראל בתימן, כי הקהילה היהודית ברדאע במאה הי"ז מנתה כאלף נפש. פרנסת היהודים היתה מצויה, עקב היותה מרכז למסחר, וכי היו בעיר "סופרים מהירים". ואכן, מצאתי כתבי יד רבים מהמאה הי"ז.
בשנת שצ"ה-1635 העתיק במחוז רדאע מרי יוחנן מזרחי את פירוש המשנה והתלמוד למסכת חולין.
בשנת שצ"ח-1638 נכתב מדרש הגדול. לא ידוע לי שם הסופר.
בקולופון בדף 414 כתוב:
ונכתב לקדש אלפליחי, ברוך קורא בו וארור גונבו ולא יאבה ה' סלוח לו. נשלם זה המדרש בארבעה בשבא דהוא עסרין ותרין יומין לירח אלול שלשנת אלפא ותשע מאה וארבעין ותשע שנין לשטרות, במתא רדאע תחרוב ותצדי וירושלם תתבני בחיינו ובימינו שושר"ש.
בשנת ת'-תמ"ז (1640-1687) פעל בעיר הסופר ר' זכריה בן יוסף בן סעדיה עזאני. הוא היה סופר פורה, ועד כה מצאתי חמשה כתבי יד: שלושה סידורי תפילה שחיבר מרי יצחק ונה, פעמון זהב ורמון עם פירוש חידושין, מדרש הגדול לחומש ויקרא ואת ספר הזוהר. כתבי היד הועתקו במימון מעודד בן זכריה, דוד בן זכריה הלוי, ועוד.
בקולופון משנת תמ"ז-1687 כתוב:
ונשלם במעלא שבא דהוא תמניא יומין לחודש מרחשון של שנת אתתקצ"ח לשטרות (תנ"ז-1687) במאתא רדאע... ונכתב על שם החבר הטוב... דוד בן זכריה הלוי... והכותב קל הקלים... זכריה בן יוסף בן שלמה בן סעדיה.
בשנת ת"ח-1648 העתיק הסופר ר' מעודד בן סעדיה בדיחי את הספר הקבלי שערי אורה, ואת סידורו של ר"י ונה בשנת תי"ג-1653. בקולופון הוא כתב, כי העיר נמצאת "על נהרא דמיא דילו אלמחגרי".
בקולופון כתוב:
נשלם בתלתא בשבא דהוא חדסר יומין לירח שבט... אתתקנ"ט לשטרות (ת"ח-1648) במאתא רדאע דעל נהרא דמיא דילו אלמחגרי... מעודד בר'... סעדיה אלבדיחי.
בשנת אתתקס"ב-תי"א-1651 הועתקו ספר המצוות ויד החזקה לרמב"ם. לא ידוע שם הסופר. בשנת תי"ד-1654 העתיק הסופר ר' זכריה בן שלום מרחבי סידור תפילה ואת מדרש החפץ בשנת תמ"ט-1689 בערך.
בקולופון של המדרש לחומש שמות כתוב:
והמעתיק בזה המדרש חפץ הזה זכריה בר' אבא מרי שלם זלה"ה בן אברהם נע"ג ידיע מרחבי... (בכתיבה מאוחרת יותר. שנת את"ר לשטרות).
בשנת תי"ז-1657 העתיק הסופר ר' סעדיה בן דוד בן סעדיה את הספר תולעת יעקוב, פירוש קבלי לסידור התפילה. בשנת תי"ח-1658 העתיק הדיין, המשורר והסופר ר' שלמה בן שלום ראבעה את ספר השו"ע טור יורה דעה, ומספר חיבורים נוספים באמצע המאה הי"ז. הוא שמש דיין בעיר רדאע והוא חתום על שטר עדות בשנת תנ"ה-1695. הוא חיבר ספר העוסק בפירוש להלכות שחיטה בשנת ת"א-1641. ארבעה משיריו נכתבו בסידורו של ר"י ונה, ובכך זכו לפרסום.
בשנת תכ"ו-תכ"ז (1666-1667) העתיק הסופר ר' סעדיה בן שלמה את פירוש רבינו בחיי לתורה. בכתב היד רע"ט דפים.
בקולופון כתוב:
נשלם... ביום שישי... ששה עשר לירח תמוז... אתתקע"ח (לשטרות-תכ"ז-1667) והכותב סעדיה בן שלמה כתבתי מרוב עניות וישבתי עליו ימים רבים.
(בדף 220 ב' כתוב):
נשלם במדינת רדאע ניסן בשלושה ימים בו של שנת אתתקע"ז (לשטרות-תכ"ו-1666).
בשנת תל"ד-1674 העתיק הסופר ר' פנחס בן שלמה עראקי סידור תפילה בד'מאר או ברדאע. במאה הי"ז נכתב מדרש הגדול לחומש שמות. לא ידוע שם הסופר. בכתב היד 466 דפים, "זה המדרש לקודס אלפילחי שבמדינת רדאע. בשנת תנ"ד-1694 העתיק הסופר ר' אהרון בן שלמה עראקי את ספר ההפטריות. הוא העתיק גם בערים ד'מאר ומעבר. ברדאע העתיק את ספר ההפטריות, והספר הוקדש לבית הכנסת גראף שבעיר.
בקולופון כתוב:
נכתבה הפטרה זו לתשוקת הגביר... כבוד מורי הר' אהרן בן... שלמה... בן יוסף הכהן אלעראקי... והקדיש זו ההפטרה להקדש כניסת אלגראף שבמדינת רדאע שנת... תמיד ליצירה (תנ"ד-1694).
במחצית השנייה של המאה הי"ז החלה לפעול בעיר משפחת עראקי הכהן (אלאוצטא), וכפי שראינו, שני סופרים ממשפחה זו העתיקו ספרים בתקופה זו. תיאור מפורט על תולדות משפחת עראקי מופיע בספרו של ר' חיים חבשוש, קורות ישראל בתימן.
יהודי העיר רדאע יצאו לגולה כאשר נגזרה גלות מוזע בשנת תל"ט-ת"מ (1679). יהודי העיר אשר חזרו מהגלות לא הורשו לחזור לשכונתם בתוך חומות העיר, אלא הורשו לבנות שכונה חדשה ליהודים מחוץ לחומות העיר, שם חיו היהודים עד העלייה הגדולה לארץ. השכונה כונתה קאע אליהוד, וידועה גם בשם ג'רן אלקבאיל, כדלקמן.
בשנת תס"ו-1706 הועתק בעיר הספר זבחי צדק העוסק בהלכות שחיטה. הספר נעתק במימון יוסף בשארי. בדף 83 ע"ב כתוב, כי בשנת תע"ג-1713, שבע שנים לאחר הכתיבה, נלקחה בתו בשבי על ידי השלטון, ובנו של הסופר, סעדיה, נפטר. שם כתוב:
אוי לי על שברי נשבת ביתי... שנת בכ"ד (לשטרות- תע"ג-1713) גברה יד אמה... והמירה ונטלו ביתי בדיניהם, גם כשל בעוני כח.
נסתלק הפרי בני סעדיה בסדר משפטים בכ"ד. יהי רצון שיהא מזבח כפרה.
בשנת תע"ז-1717 הועתק בעיר ספר החסידים. בכתב היד 123 דפים. לא ידוע שם הסופר. לכתב היד מצורף דף משנת תרצ"ד-1934, ובו שאלה ותשובה בענין יבם. חתומים חכמי צנעא: מרי עמרם בן יחיא קורח ומרי חיים בן מרי סלימאן משרקי.
בשנת תפ"ב-1722 הועתק ספר השו"ע טור אורח חיים, עפ"י דפוס קראקא משנת שס"ז-1607. לא ידוע שם הסופר.
יוסף טובי פרסם מסמכים רבים מתוך הארכיון של ר' שלום סנג'אב, נשיא קהילת יהודי רדאע במאה הי"ח. המסמכים הם מהשנים תצ"ד-תקי"ד (1734-1754), ועוסקים בקשיים שהיו לו בגביית המסים לשלטון. מצבו הכספי היה טוב, והוא היה סוחר אמיד, ואף היו לו מספר סוכנים. הוא שילם מכספו הפרטי, וכעבור ארבעה חדשים היה גובה מהציבור. חלק מבני הקהילה הקשו עליו למלא את התפקיד, ובשנת תק"ה-1745 הוא פנה אל חברי בית הדין שיסמיכו אותו להסגיר לשלטון את סרבני התשלום. מצבו היה קשה, ושלוש שנים מאוחר יותר התפטר מתפקידו. הוא לא שעה להפצרות חברי בית הדין וראשי הקהילה, ונענה רק לאחר שהפצירו בו חברי בי"ד צנעא ונשיא יהודי צנעא ר' שלום עראקי, ובתנאי שהציב, כי יקבלו את סדרי ניהול הקהילה כפי שקבע, וכי יסייע בידו ר' צאלח בן שלמה נקאש.
במסמכים מוזכרת העיר גם בשם: קאע ג'רן אלקבאיל כארג' (חוץ) לרדאע. כלומר, שכונת היהודים מחוץ לחומת העיר רדאע, זאת לאחר שהחוזרים מגלות מוזע לא הורשו לחזור לשכונת היהודים בתוך החומות.
באמצע המאה הי"ח מנתה הקהילה היהודית בעיר רדאע כמאתיים משלמי מס. ברשימות ר' שלום סנג'אב, נשיא הקהילה, מפורטים השמות הבאים: אהרון יוסף, אחרק שלמה, אערג' דוד בן יהודה, אערג' יחיא, אערג' מנצור, אערג' סעיד, אשול שלום, אשרם יחיא, אשרם סעיד, אשרם שלמה, בוסאני מוסי, בוסאני, בנדואד מעוצ'ה, בנדואד סעיד סלימאן, בנדואד שלמה, בנימין יחיא ובנו, ולד (בן בערבית, אך ולד שמש גם שם פרטי) בסיס, בסיס סאלם, בעיבע סאלם, גבלי סעיד, גיאת, גלאב סלימאן, גלאך' סעיד, גלאך' שלמה, גמאל אהרון, גמאל דוד, גמאל מוסי, גמאל סעיד, גמאל סלימאן, גמיל סאלם, גראמה אברהם, גראמה חסן, גראמה עואץ', ג'שאר יחיא, ג'שאר מעוצ'ה, ג'שאר סלימאן, דהר חסן, דאוד בן מרי, דחבאש סלימאן, דלי, ד'מארי סעיד, ד'מארי סלימאן, דמת סעיד סלימאן, דראמי חסן, דראמי יחיא, דראמי מנצור, דראמי סעיד, וג'ים סאלם, וד'ב מנצור, והב יוסף, והב מנצור, והב סאלם, זהראני ולד, זהראני חסן, אלזקן ולד, אלזקן מוסי ואחיו, ז'כאם הארון, זכר מנצור, זכר עואץ', חדי יהודה, חסן דוד, חסן יהודה, חסן יעקוב, חתכה יוסף, חתכה מנצור, חתכה סעיד, חתכה סאלם, חראץ' עואץ', חרירי יחיא, טייר מוסי, טייר סאלם, טירי סעיד, יוסף סאלם, יחיא אהרון, יחיא יצחק, יחיא סעיד, יחיא סלימאן, יחיא עואץ', ישועה גמאל, ישועה סעיד, ישועה שלמה, כ'בארי יחיא, כלאף סלימאן, כ'בי יחיא סעיד, כ'רבי עמראן, לוי סעיד סאלם, מגארי עואץ', מזעקי יחיא, מכ'אריש יחיא, מניה, מנצור סאלם, מנשב לוד, מנשב סעיד, מסיעיד יוסף, מסיעיד יחיא, מסיעיד משה, מעלם חסן, מעלם מעוצ'ה, מעלם סאלם, מעסג'י יוסף, מעצ'מי גיאת דאוד, מעוצ'ה דאוד, מעוצ'ה סעיד, מעוצ'ה סאלם, מצ'מון, מרבך גיאת, מרבך סעיד, מרחום יחיא, מרחום מנצור, מרחום סעיד, מרחום פנחס, מרי יחיא, מרי סלימאן, משה סאלם, נגאר מנצור, נגאר מעוצ'ה, נגאר פנחס, נסל הארון, נקאש צאלח, סיאני, סעאדי דוד, סעאדי סעיד, סעאדי עואץ', סעיד דאוד, סעיד יהודה, סעיד מעוצ'ה, סעיד סאלם, סעיד סלימאן, עואל סעיד, עואצ'י, עואץ' דאוד, עואץ' יחיא, עואץ' יצחק, יומיסי הארון, עומיסי סעיד, עטאר, עמר סעיד, עמראני יהודה, עמראני סאלם, עצאר הארון, ערק יוסף, ערק יחיא, ערק סעיד, ערקבי עואץ', ערקבי סאלם, ערקובי סאלם, ערשי אברהם, ערשי מנצור, ערשי סעיד, ערשי פנחס, פדאם ולד, פנחס, צאלח, צארי חסן, צארי סאלם, צבארי סאלם, צבארי יחיא, צבארי סלימאן, צובארי סעיד, צובארי סלימאן, ציבעאן, צעיד סאלם סעיד, צ'ראב סעיד, קבאלי סאלם, קהרי סעיד, קצב סלימאן, קרני יוסף, קשאש יחיא, רצאבי מחפוץ', שאער, שאער ולד, שואפי מנצור, שכר יוסף, שלום אברהם, שלום אהרון, שלום בנימין, שלום דוד, שלום בן יחיא, שלום מעוצ'ה, שלום סלימאן, שלמה אהרון, שלמה בן יחיא, שלמה סעיד, שלמה עואץ', שלמה פנחס, שמן יוסף, שמן יחיא, שראדי ולד, שראדי יוסף, שראדי יצחק, תראם סעיד ותראם סלימאן.
הנשיא, ר' שלום סנג'אב היה האחראי על גביית המס, וסייעו בידו: צאלח נקאש, סלימאן בן מרי, סאלם בנימין וחסן יעקב. במסמך אחר כתוב, כי סלימאן גמאל מונה לגובה.
במסמכים מוזכרים גם אירועים ואישים שונים: חסן דחבאש, יוסף כהן, בן שואפי, יחיא נקאש, משה בן סעיד חסאני, חסן סאלם, חסן בן סעיד אלסנפארי, עזאני סאלם סלימאן, משה בן עואץ', עואץ' סאלם בן סעיד, מרי סעיד והב, בני יחיא אלכ'רט מיהודי כ'באן, רב מקהילה סמוכה בשם מרי מעודד בן סעדיה אסג'יל, פנה לבי"ד רדאע על שוחט ללא הרשאה, שם מוזכרים מרי בשארי וסעיד בציר. אחסן בן דאוד צארם מתחייב להשמע להוראת נשיא הקהילה, מוטל על חסן יעקב לתקן את הערוב והמקוואות, בהתאם לשטר בי"ד צנעא, סכסוך בין מלמד תנוקות מרי סאלם בן סלימאן וג'ים לדוד סעיד בן אברהם, שלום בית בין דאוד בן יהודה אערג' לאשתו, בת מנצור אערג' מתחייבת לכבד את בעלה יחיא בן סלימאן מעוצ'ה, סלימאן בן מנצור חייב כסף לזהרה בת מעוצ'ה אברהם, בת חסן נגאר פונה לערכאות גויים, כדי לקבל את חלקה בירושה מאלמנת דודה, סלימאן נגאר ובניו היתומים. השופט מינה לה את חסן גרשי שישמש בא כוחה, והוא בקש לזמן את אבי האלמנה ר' יוסף בדאן מהעיירה עתמה. ר' יוסף הצליח לשכנעו לפנות אל בי"ד רדאע.
באמצע המאה הי"ח היו חברי בית הדין: ראב"ד מרי עודד בן סעדיה כ'ובאני, מרי אהרון בן שלמה פצ'ל-פדל ומרי עואץ' בן שלמה צפר. בשנת תק"ה-1745 הם חתומים על מסמך המאשר לנשיא הקהילה ר' שלום סנג'אב להשתמש בכספי המס של בית המטבחיים, כדי לפדות שני ילדים אשר פותו להתאסלם. סאלם צארי היה השליש של בית המטבחיים. בשנת תק"ט-1749 חתמו על מסמך הבא לשכנע את נשיא הקהילה לחזור בו מהתפטרותו. בחודש מרחשון תקט"ו-1754 חתמו על שטר חוב לשלמה בן מנצור. בחלק מהמסמכים חתום מרי עודד בן שלמה שלי"ט, ומסתבר כי הוא מרי עואץ' בן שלמה צפר. שלי"ט, ראשי תיבות של: @44ש@55יחיא @44ל@55אורך @44י@55מים @44ט@55ובים. נראה, כי בהמשך שלי"ט הפך להיות שם משפחה.
בתשובות מהרי"ץ מוזכרת העיר מספר פעמים. בחלק א' סימן ס"ה, אשר נכתבה בשנת תקכ"ד-1764 נשאל בי"ד צנעא בנושא אשה מינקת מכפר גחאף אשר גורשה על ידי בעלה. בי"ד רדאע פסק שאסור לה להנשא תוך כ"ד חודש ואילו בי"ד צנעא התיר. חברי בי"ד רדאע: מרי אהרון שרעבי, מרי עואץ' צפר ומרי שלמה צפר. בי"ד צנעא כעס על מרי עואץ' בגלל ש"בלבל דעתינו בשינוי השאלה".
בחלק ג' של תשובות מהרי"ץ (ס' צ"ה-צ"ט) מוזכרות מספר שאלות שנשאל מהרי"ץ מיהודי רדאע. לא ידוע שם השואל. השאלות עוסקות ברישום מדויק של השמות בגט ובברכת שהחיינו לחתן.
במסוודה-פנקס בית דין צנעא נכתב, כי ביום רביעי כ"ז באב תקל"ה-1775 הגיע גט שליחות מסאלם בן סעיד דחבאש לאשתו לולוה בת יוסף אלביצ'א. השליח הוא מחפוץ' חמאמי מבי"ד רדאע.
בסוף המאה הי"ח חי ברדאע החכם ר' עמרם כהן, אשר מוזכר במכתב של אהרון בן שלמה כהן מרדאע, בו הוא מתאר, כי ר' עמרם הגיע לרדאע לאחר שהיה בצנעא ונפגע מהיחס אליו שם.
משנת תקצ"ח-1838 ועד לשנת תרי"ג-1853 בערך, שמשו הדיינים מרי זכריה משה, מרי סעדיה שלום ומרי שלום ישעיה.
בשנת תרי"ט-1859 סייר בתימן ר' יעקוב ספיר, ובספרו הוא כתב, כי הקהילה היהודית בעיר מנתה שלוש מאות בתי אב, 1200-1600 נפש. בקהילה היו אז ארבעה בתי כנסת. חברי בית הדין היו: ראב"ד מרי סעדיה צ'אהרי, מרי שלום עומיסי-מניה, ומרי שלמה עואץ'. ראשי הקהילה היו: ר' סאלם מענה ור' עואץ' סלימאן. דייני הקהילה וחכמיה בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים היו: מרי סעדיה צ'אהרי, מרי צדוק בן שלום צ'אהרי, מרי שלום צאלח צ'אהרי, מרי שלמה צ'אהרי, מרי נסים נקאש, מרי יחיא חרירי, מרי יחיא בן צאלח חתוכה, מרי צאלח חתוכה, מרי שלום בן צאלח חתוכה, מרי שלמה בן שלום חתוכה, מרי שלום צאלח דוכאן, ועוד. בתקופה זו פעל בעיר מרי אברהם בן צדוק הלוי צנעאני-אבצ"ן.
בשנת תרנ"ח-1898 העתיק מרי שלום בן צאלח חתוכה רשימות על המצב הכלכלי הקשה אשר היה בשנה זו, ובה רשימת מחירי המזון עקב הבצורת.
בתחילת המאה העשרים התפלגה הקהילה היהודית בעיר, בין שתי קבוצות. ר' שמעון בן שלמה שרפי היה ראש קהילה אחת של משפחות: חתוכה, מניה, גבלי, מעלם, וחלק ממשפחות צובארי ועורקבי. המנהיגים הרוחניים של הקבוצה היו: הדיין מרי שלום חתוכה ומרי יחיא מניה. הקבוצה השנייה מנתה את מרי יחיא סאלם עומיסי, משפחות אהרון, צ'אהרי, חדי, עומיסי, וחלק ממשפחות צובארי, ערקובי, בנדואד, מכאריש, ועוד.
בשנת תרצ"ו-1936 תוקנה תקנה בעיר בשם "תדיר", תקנה העוסקת בסדרי ובהנהגת הציבור, שרק מי שהוסמך מבי"ד הוא רשאי לשחוט, ותשלום מס לקופת הציבור מבית המטבחיים. על התקנה חתמו כל הדיינים ומנהיגי הקהילה. הקהילה אוחדה מחדש לאחר פטירת מרי יחיא סאלם עומיסי, והרכב בית הדין היה: מרי שלמה חתוכה, מרי יחיא עומיסי ומרי יחיא מניה.
בשנת תרפ"ח-1928 נכתב שטר העוסק בחלוקת בתים הקשור לסאלם בן סלימאן חתוכה. חתום ר' סלימאן חתוכה.
שתי כתובות נכתבו בעיר בשנים תרפ"ז-תרפ"ט (1927- 1929). הכתובה הראשונה היא מיום שלישי ט' באלול תרפ"ז, ונכתבה בחתונת יחיא בן מנצור בן סאלם עראמי והכלה וזנה בת מרי שלום בן מרי שלמה בן מרי יוסף אלצ'אהרי. חתומים העדים: יחיא בן סעיד ערקובי וצאלח סלימאן דראמי. על פרטי הנדוניה חתם הרב הראשי למחוז רדאע, מרי יחיא עומיסי.
הכתובה השנייה מיום חמישי י"א באדר א' תרפ"ט, ונכתבה בחתונת עואץ' בן שלמה אשול ולאה בת שלמה בן יחיא בן יהודה עומיסי. חתומים העדים: הרב הראשי מרי יחיא עומיסי, סעיד סאלם יוסף ויוסף חדי.
בספר משיב נפש, אשר כתב מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של מחוז רדאע, מפורטים שמות הרכבי בתי הדין בעיר, החל משנת תקצ"ח-1838 ועד לשנת ת"ש-1940, סמוך לעלייה הגדולה לארץ. שבעה הרכבי בית הדין, בטווח של 102 שנה, כל הרכב חמש עשרה שנה בממוצע.
להלן הרכבי בית הדין:
א - מרי סעיד סאלם, מרי שלום ישעיה ומרי זכריה משה
ב - מרי סעדיה צ'אהרי, מרי שלום עומיסי-מניה ומרי עואץ' שלמה
ג - מרי שלום עומיסי, מרי עואץ' שלמה ומרי אהרון שלום
ד - מרי עואץ' שלמה, מרי אהרון שלום ומרי צאלח חתוכה
ה - מרי אהרון שלום, מרי שלום צאלח חתוכה ומרי יחיא בן שלום עומיסי
ו - מרי יחיא בן שלום עומיסי, מרי שלמה חתוכה ומרי צאלח בנימין
ז - מרי שלמה חתוכה, מרי יחיא מניה ומרי יחיא בן יחיא עומיסי
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית בעיר אלף ושמונה מאות נפש, עפ"י הערכה, הקהילה היהודית השנייה בגודלה בתימן, לאחר צנעא. יש המעריכים בכאלפיים וחמש מאות נפש. נראה, כי הערכות אלו מוגזמות, ומסתבר יותר לומר, כי הקהילה מנתה פחות משלוש מאות וחמישים משפחות, בהסתמך על פנקס משלמי מס החסות, כדלקמן.
בעיר היו תשעה בתי כנסת: בדיחי, צאלח, והב, מעוצ'ה, טיירי, חתוכה, בסיס, ושתיים של משפחת עומיסי. שלושה מיהם נחשבו ראש גלות. מבנה הנהגת הקהילה היה: רב ראשי לעיר שהוא גם רב המחוז, וכן ראש הקהילה-עאקל, אשר תפקידו היה לייצג את הקהילה בפני השלטון, לגבות את מס החסות, ועוד. סמוך לעלייה היה זה מרי יחיא עומיסי, אשר היה רב ראשי ואחראי אף על גביית המס. גזירת היתומים היתה בתוקף בעיר, אך הצליחו להבריח אותם. יחס המוסלמים היה טוב ליהודים. היהודים בעיר התפרנסו ממסחר, צורפות, בורסקאות, נפחות, חייטות, סנדלרות, והיו אף בעלי אדמות, שערבים עבדו.
שם המשפחות בעיר סמוך לעלייה: חתוכה, חבורה, מוקעה, קושש, מריסי, בסיס, ארקש, צפר, עורקבי, קצב, נגאר, צעדי, עראמי, פצ'ל, וריץ, חדי, אקצ'ע, מכארש, דראמי, מרחום, עזאני, זהראני, מעדני, נקש, אשוול, דחבאש, חמאמי, ימני, שרפי, עצר, מעלם, סעיד, בנדואד, יאבס, סוגייר, בנימין, והב, זקן, ד'מארי, סנחאני, גובאני, דהארי, עומיסי, צובארי, משרקי, גראמה, גבלי, מתנה, ועוד.
חברי בי"ד אישרו בר"ח סיון תש"ח-1948, כי קבלו סיוע מהתאחדות התימנים בישראל, בסכום של חמש לירות ישראליות, ל"ב ריאל, למען העניים והיתומים של העיר. הכסף הגיע בסיוע חכמי צנעא.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלו לארץ בעלייה הגדולה 154 נפש: 89 זכרים, 65 נקבות, 14 רווקים, 65 נשואים, גרושה אחת, 5 אלמנות, 26 יתומים, ושניים שנפטרו במחנה. גיל העולים: 38 ילדים, 50 נערים, 34 מעל עשרים, 18 מעל 30, 11 מעל ארבעים, 2 מעל חמישים ואחד מעל שבעים שנה. התפרנסו: 11 ממסחר, 5 בנפחות, 4 בקדרות, 4 בבניין, 2 בתפירה, 2 בסנדלרות, 2 ברצענות, והשאר בחקלאות, יצור לבנים, כריכת ספרים, לבלרות ולימוד תנוקות, נגרות, צורפות, רוכלות, שחיטה, ועוד. מלאכות הנשים: קדרות, יצור תנורים, קליעת סלים ושמירת בקר.
שם המשפחות: אקצ'ע, אשול, אשתר, בסיס, גראמה, גראפי, דוד, דחבאש, הרון, זוג'יר, חאמי, חדאד, חדי, חיים, חמאמי, חשבון, חתוכה, טירי, יחיא, יעיש, כ'ברה, כהן, כרבי, לוי, מוקעה, מכאריש, מליחי, מד'מון, משרקי, נגאק, נגאר, סאלם, סעיד, עאמי, עדאני, עואץ', עודי, עומיסי, עורקבי, עראמי, עוכאשי, פצ'ל, צ'אהרי, צאלח, צדוק, צובארי, צפר, קהלאני, קוריש, שאער ושרעה. שם המשפחה הקודם של הנשים: אברהם, יוסף, מעלם, מרבח, צנעאניה ורוצאבי.
מחכמי הקהילה היו גם מרי מאיר צדוק מזרחי, אשר עלה לארץ בשנת תרמ"ב-1882 ושמש רב הקהילה התימנית ברחובות, וכן את מרי יחיא בן יחיא בסיס, אשר בנו מרי עזריה בסיס, משמש רב העיר ראש העין היום.
הספר החשוב על יהודי העיר רדאע בדורות האחרונים הוא הספר פעולות צדיק, שערך שלמה עמיהוד מבת ים, אחיינו של הרב הראשי האחרון מרי יחיא עומיסי. בספר מרוכזים מסמכים רבים, עדויות, ובעיקר פנקס משלמי מס החסות של כל מחוז רדאע, כפי שכתב מרי יחיא עומיסי. שלמה עמיהוד אף הוציא לאור ספרים נוספים ובהם מסורת יהודי רדאע. י"ל נחום פרסם בספרו מכמנים את השו"ת של חכמי רדאע.
פנקס משלמי המס הוא המסמך החשוב ביותר, שכן מפורטים בו שמות משלמי המס וגובה המס, הן מהעיר עצמה והן מכל הישובים שבמחוז רדאע. מפנקס זה ניתן ללמוד רבות, ונעזרתי בו ברבים מהערכים אף בספר זה.
רשימת שמות משלמי המס בעיר סמוך לעלייה כוללת שי"ב משלמי מס, ואינה כוללת, כמובן, את הנשים, הילדים, הזקנים והחולים שהיו פטורים. מספר משלמי המס מחזק את ההערכה, כי הקהילה מנתה פחות מאלפיים נפש. להערכתי, מנתה הקהילה ברדאע 1560 נפש, עפ"י ממוצע של חמש נפשות במשפחה.
להלן שמות משלמי המס מהעיר רדאע סמוך לעלייה:
מארי סלימאן, סעיד מנחם, אחיו צאלח, צאלח יחיא, סאלם בנו, יחיא אחיו, סלימאן אחיו, סעיד מוקעה, נסים טירי, סאלם אחיו, צאלח אחיו, שלמה טירי, צאלח אחיו, סלימאן אחיו, עואץ' טירי, סעיד אחיו, צאלח עומיסי, חיים עומיסי, יחיא סאלם גובאני, יחיא עוץ' גובני, עואץ' אחיו, סעיד מריסי, יוסף צ'אהרי, צאלח אחיו, שלמה בסיס, נסים אחיו, מרי סעיד צ'אהרי, סאלם אחיו, צאלח אחיו, סעיד בנו, יחיא אחיו, סלימאן נקאש, צאלח אלטבון, בנו סאלם, סאלם עוץ' צובארי, בנו סלימאן, אחיו סאלם, יחיא עוץ' צוברי, בנו עוץ', בנו יחיא, סעיד אחיו, סלימאן יחיא צוברי, סאלם בן סאלם צוברי, אחיו סעיד, אחיו שלמה, סאלם צאלח צוברי, סלימאן סעיד צובארי, בנו שלמה, אחיו סאלם, סעיד סלימאן צובארי, שמעון יחיא, בנו יעקוב, סאלם צ'עיף, מנצור ג'ראמה, צאלח חסן ג'ראמה, בנו נסים, יעיש צובארי, בנו סאלם, עוץ' יעיש, בנו חיים, יחיא יעיש, בנו סאלם, אחיו יהודה, שמואל משרקי, מנצור ארקש, עוץ' חסן צפר, עוץ' סלימאן צפר, צאלח צפר, בנו יעקוב, יהודה ערקבי, אחיו שמעון, סעיד תבושי, צאלח ערקבי, אחיו יעקוב, אחיו מנצור, אחיו סעיד, יחיא מנחם, בנו צאלח, אחיו סאלם, יחיא ערקבי, בנו סעיד, צאלח סעיד, סעיד עראמי, סאלם אשול, בנו צאלח, סעיד צאלח נגאר, בנו חיים, אחיו סאלם, סלימאן מעוצ'ה, צאלח וקייה, אחיו סעיד, סעיד יעיש הרון, בנו סאלם, יחיא בסיס, סאלם עוץ' יוסף, אחיו סאלם, מנצור עראמי, בנו יחיא, אחיו יחיא, בנו סאלם, נסים סעיד, צאלח סאלם עומיסי, יחיא סאלם עומיסי, סאלם בנו, יהודה אחיו, אחיו סעיד, יחיא צפר, עוץ' מניה, מנצור צ'עיף, יוסף יחיא, בנו נסים, מאיר אחיו, יחיא פצ'ל, אחיו סאלם, יוסף סעיד, יחיא שמעון, סאלם שמעון, סאלם סעיד, צאלח סעיד, סאלם בנו, סעיד אחיו, צאלח וריץ, הארון סאלם, צאלח אחיו, צאלח פצ'ל, צאלח ערקבי, שלמה אחיו, יוסף חדי, סאלם בנו, נסים אחיו, דאוד חדי, סאלם בנו, סאלם סעיד צובארי, יחיא סעיד צובארי, מנצור נגאר, סלימאן אחיו, יחיא עוץ' פצ'ל, צאלח אחיו, צאלח סלימאן פצ'ל, נסים פצ'ל, סלימאן אחיו, שמעון אשול, מנחם צאלח עוץ', שמעון סאלם, חיים בנו, מנצור סאלם סעיד, יחיא יעיש הארון, סאלם בנו, סעיד צאלח עומיסי, חיים בנו, שמואל אחיו, שמעון עומיסי, עוץ' אשול, עוץ' חבורה, סעיד גדיד, שלמה בנו, חיים אחיו, נסים בנימין, יהודה אקצ'ע, דוד מכאריש, סאלם בנו, צאלח משה, סאלם אחיו, סעיד אחיו, סאלם אקצ'ע, שמעון בנו, צאלח אקצ'ע, עוץ' נסים, סאלם בנו, יחיא אחיו, נסים סעיד, צאלח אחיו, הארון יחיא, בנו סעיד, יעיש אחיו, סעיד יחיא, שמעון אחיו, יחיא סעיד הרון, סאלם אחיו, סאלם יעיש הרון, יעיש בנו, צאלח סאלם יעיש, סעיד בנו, סאלם אחיו, שמעון אחיו, צאלח נגאר, יחיא אחיו, חיים אחיו, עוץ' סאלם, בנו סאלם, נסים אחיו, סעיד עצאר, שלום בנו, צאלח גבלי, מנחם אחיו, סאלם אחיו, יוסף צעדי, יוסף גבלי, יצחק אחיו, צאלח יעיש, סאלם בנו, סעיד עוץ', צאלח עוץ', שמעון בנו, סעיד אחיו, סעיד מרחום, סאלם מרחום, צאלח בנו, שלמה אחיו, צאלח גראפי, סאלם בנו, סעיד סאלם עוץ', סלימאן חתוכה, בנו סאלם, יחיא אחיו, עוץ' אחיו, עוץ' חבורה, מרי מחפוץ', צאלח מעוצ'ה, שלום חשבון, מרי סעיד חתוכה, בנו סאלם, שלמה בנו, מאיר אחיו, רחמים אחיו, צאלח אלגבע, צאלח בנו, יחיא אחיו, מנחם גבע, יחיא גלאך', עוץ' בנו, סאלם גלאך', יחיא ערקבי, שלמה בנו, נסים ערקבי, יחיא נקאש, יעיש הארון, סאלם בנו, יחיא אחיו, שלמה אחיו, צאלח אחיו, צאלח חסן פצ'ל, יוסף דראמי, צאלח דראמי, אחיו סאלם סלימאן וישראל, סעיד סאלם הארון, סעיד אשול, סלימאן בנו, סאלם אחיו, סאלם דחבאש,* שלמה אחיו, סאלם יחיא יוסף, סעיד בנו, עוץ' אחיו, עוץ' פצ'ל, סאלם בנו, סעיד צאלח יוסף, בנו סאלם, נסים מניה, אחיו סאלם, צאלח עזאני, סעיד בנו, חיים אחיו, צאלח מעוצ'ה, סאלם בנו, אחיו יחיא עוץ' שמעון ושלמה, סאלם פצ'ל אצנג, שמעון מעוצ'ה, בנו צאלח, שלמה מעוצ'ה, סאלם סלימאן שרפי, שמעון אחיו, יחיא שרפי, שמעון סלימאן שרפי, צאלח יחיא משרקי, צאלח עראמי, עוץ' לוי, שמעון בנו, אחיו סאלם ויחיא,* יבי"ע (מרי יחיא בו יחיא עומיסי הרב הראשי), סאלם מעוצ'ה סעיד, מנחם ימני, צאלח חדי, שמעון אחיו, מנצור יחיא, סאלם פצ'ל, סעיד בנו, צאלח סאלם ערקבי, שמעון אחיו, סעיד סאלם מנצור, מנצור בנו, נסים יעקב, סאלם בנדואד, סלימאן אחיו, סאלם זהראני, אחיו שלמה ויחיא, מרי יחיא מניה, שמעון בנו, אחיו סאלם ומרדכי, יחיא עומיסי, בנו צאלח, עוץ' עמיסי וצאלח צ'אהרי.
המס שולם לפי שלוש דרגות: עשיר שלם ארבע ריאל, בינוני שתי ריאל ועני ריאל. כ"ד איש אעלא-עשירים, רמ"ד אוצד-בינוניים, מ"ד אדנא-עניים.