אולי הכוונה לכפר בנפת אנס. עיין ערך קודם.
קהילות תימן
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: מנחם בן סאלם ובנו יחיא שלוש ריאל, יחיא אפרים ובניו הארון ושמעון שלוש ריאל ויוסף סוכ'רבי שלוש ריאל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שש או שבע משפחות יהודיות: מנחם, כהן, סוכרבי, ועוד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חי בכפר הגדול יהודי אחד עם בני משפחתו, ממשפחת דומן.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך.
בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: סאלם חמדי שלושה רבעים של ריאל, והגב' נעמה בת שונם שלושה רבעי הריאל.
ביום שני י"ד בתשרי בקי"ז-תקס"ה-1806 נכתבה כתובה בנשואי יחיא בן יעקוב עוזירי וזהרה בת יוסף בן סעיד אלגהראני, "במאתא אלצ'בר דעל עינא דמיא אלנוקאעה מותבה". חתומים מנהיגי הקהילה, כנראה: ר' יצחק בן אהרון ור' יחיא בן סלימאן.
ביום שני ח' בשבט תרי"ג-1853 נכתבה כתובה בנשואי דוד בן סעיד קרואני, אשר החזיר את גרושתו, תורכייה בת יוסף שהדחי (?). חתום ר' סאלם בן סלימאן.
ביום שישי כ"ח בתשרי...
באזור סר היו הישובים: רגאם, צפא, צובאחה ועוד. לדעת גלעד צדוק, הכוונה לכפר סורב.
הישוב היהודי במקום ידוע לי מהמאה הט"ז.
בשנת אתתע"ה-שכ"ד-1564 נעתק מדרש הגדול בישוב צ'ראב. לא ידוע שם הסופר. המדרש לחומש ויקרא, ולפני פרשת אחרי מות כתוב:
בחדש אייר שנת אתתע"ה שנין לשטרי במאתא צ'ראב.
בשנת שנ"ו-1596 נמכר כתב יד בצ'ראב, כתב יד אשר העתיק מרי אביגד בן דוד בן הסופר המפורסם...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
הכפר נמצא במרחק של שש שעות הליכה ממזרח לעיר רדאע.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.