בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), רשומים שמות התורמים: יחיא יעקב ושלמה דאוד, אשר תרמו שני ריאל.
קהילות תימן
תצוגת 91 - 100 מתוך 141
סמוך לעליייה הגדולה לארץ חיו במקום יהודים. נראה, כי הכוונה לישוב: בני תואתי. עיין ערך.
ביב': יהודי אגברי 17
הכפר מוזכר בספרו של מרי שלום בן יחיא זכריה, אשר היה רב האזורי של כור וצ'אהיר. בכפר חיו כנראה, יהודים, אך לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי קבוע, ומה היה גודל הקהילה.
נראה, שהכוונה לכפר: מצ'פה. עיין ערך.
ביב': שו"ת הרש"ז ע' קע"ג, צדוק
בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו בכפר מספר בודד של משפחות. מרי שלום בן יחיא זכריה שמש הרב הראשי לאזורים כור וצ'אהיר, אשר כללו את הכפרים הבאים: מוכיראס, עריב, אמשהור, אמרגלה, אימכביר, אמגול, אמצומעה, אמסאביג, אמרצץ, לודר, אמכודירה, ביר אמנכעי ועוד.
ביב': שו"ת הרש"ז ע' שנ"ג, אנציקלופדיה ב' ע' 178
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בששה כפרים באזור נג'ראן: צאגיר, חצן, גורבה, מרטה, דחצ'ה ואבו גבאר.
בכפר חיו שתי משפחות יהודיות: שלושה גברים ושלוש נשים.
בספרו של הרב שלום מנצורה מתוארים כל הקשיים של כל יהודי נג'ראן בעלייה הגדולה: שוד כל כספם בסך 13,480 ריאל בידי השלטון הסעודי, איום להחזירם לסעודיה, ועוד. בספר מסמכים מקוריים כיצד סייע בידם הרב מנצורה. מהמסמכים ניתן ללמוד, כי...
ביב': בן דוד, החינוך היהודי ע' 10, לקסיקון ע' 91, צדוק 2, עליית מרבד הקסמים פרק ט"ז
שליח העלייה יבניאלי, אשר פעל בתימן בשנת תרע"א- 1911 כתב, כי הקהילה היהודית מנתה חמש עשרה משפחות בערך: לוי, מסמי, דוכ'אן, ימני, חרד, קטוע, ועוד. באגלוב חי שנים רבות מרי שלום צאלח דוכ'אן, אשר מוצאו מתנעם הסמוכה לצנעא. כעשר שנים לפני העלייה הגדולה עזב את אגלוב ועבר לישוב כ'ובנייה שבמחוז רדאע, עקב היחס העוין של המוסלמים.
את מס החסות היו משלמים יהודי אג'לוב במרוכז לרב מחוז רדאע, כנראה, אך...
ביב': פעולות צדיק ר"י עומיסי ע' ש"ט, הייתי בן ערובה ע' 231, יבניאלי, צדוק 583, אנציקלופדיה א' 88, נחשונים ע' 16
במחצית הראשונה של המאה העשרים הישוב היה ידוע כמקום מקלט לתושבי הכפר גדס שבמחוז אב. בעת רעב, בצורת או אסון היו נמלטים לשם היהודים. לא ידוע אם היה במקום ישוב יהודי קבוע, מה גודל הקהילה, ועוד.
ביב': גויטין, התימנים ע' 224
בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושמות המשפחות.
מספר זקנים מהאזור לא זכרו כי חיו יהודים במקום בשנים הסמוכות לעלייה, ולכן נראה, כי יהודים חיו במקום הרבה לפני העלייה הגדולה.
ביב': גויטין כרטסת 7, צדוק
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שתיים או שלוש משפחות יהודיות, ממשפחת בטייה.
ביב': צדוק 699 המקור: זכריה שער מרחובות
שם הישוב ידוע משטר גט אשר נכתב בשנת בק"ץ- תרל"ט-1879. הזוג הוא צאלח בן יחיא וגזאל בת דאוד. שני החתומים על הגט: יחיא בן יוסף ואברהם בן שלימאן (סלימאן ?), כנראה, מנהיגי הקהילה.
ביב': י"ל נחום צוהר ע' קצ"ד-30, אנציקלופדיה א' ע' 210
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- 14
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »