קהילות תימן
יתכן והכוונה לכפר אללסי. עיין ערך.
שם הישוב ידוע לי מתוך כתב יד משנת תי"ז-1657. כתב היד הוא פירוש רש"י לתורה, כפי שהעתיק הסופר ר' משה בן יוסף אשרס. בכרך א' לחומשים בראשית ושמות קצ"ט דפים, ובכרך ב' רי"ג דפים.
בקולופון בסוף חומש ויקרא דף 69 ב' כתוב:
נשלם ספר ויקרא מדרש רש"י בס"ד יום שישי דהוא י"ד יומין לירח אייר שלשנת אתתקס"ח שנין לשטרי (תי"ז- 1657), במאתא אלאסי תחרוב...
באזור אערוק היו מספר כפרים: נגד אלברח, ד'י סאמר ומעאזג. כנראה, שלא חיו יהודים באזור סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
שם הישוב ידוע לי מגט אשר נכתב בכפר בשנת אתתקמ"ד-שצ"ג-1633. שם הבעל מעוצ'ה בן סאלם, והאשה היא לולוה בת יעקב. לא נמצאו בגט חתימות עדים, ויתכן, כי הגט שמש טיוטה, או שהוכן לגט אך בפועל לא נעשו בו שמוש.
ישוב זה ידוע ממסעותיו של המשכיל ר' חיים חבשוש, אשר הלך עם יוסף הלוי למזרח תימן לצורך העתקת כתובות עתיקות בשנת תר"ל-1870. באזור זה נרצח היהודי שוכר בן שלום משרקי, אשר אביו והוא סחרו בתבואה. חבשוש כתב בספרו, כי במאריב לא חיו יהודים בשנה זו, אך שנתיים או שלוש שנים קודם לכן, עזב את המקום יהודי מצנעא, שלום שרעבי, מפני הרעב, לאחר שפשט את הרגל.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
האזור בגבול החסות הבריטית והאימאם, בשטח השיפוט של האימאם.
באזור חיו יהודים, אך לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ר' עמראן היה ראש הקהילה היהודית של אלגוירה, איש נאמן ותקיף שאף המושל והגויים כיבדוהו, והיה לו במקום חנות ואף העסיק שני צורפים. היהודים במקום התפרנסו מגידול שומשום-גלגלאן.