סמוך לשטח החסות של הבריטים.
סמוך לעליייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום שבע או שמונה משפחות: אגבס, והב, מוסא וסעיד.
קהילות תימן
תצוגת 111 - 120 מתוך 141
מהמאה הי"ט בשטח החסות של הבריטים. סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
לא ידוע לי גודל הקהילה היהודית, ולהערכתי, פחות מעשר משפחות יהודיות, כרוב הכפרים באזור.
ביב': לקסיקון ע' 136
בדורות האחרונים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר.
לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
ביב': גויטין כרטסת 14
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שתי משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מוזכרים התורמים הבאים: סעיד טיבי שלוש ריאל ויחיא בן סעיד לבי, אשר תרם אף הוא שלוש ריאל.
ביב': פנקס השליחות 13
הישוב מוזכר בשירו של המשורר מחוגריה מרי יצחק בן יפת "אבדא בד'י בערשהו יעבד". לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות, ומ"מ, לא ידוע על ישוב יהודי במקום סמוך לעלייה הגדולה.
ביב': טובי, יהודי תימן במאה הי"ט, ע' 216-217, חוגריה 41
נראה, כי הכוונה לישוב מחוית, הנמצא מצפון מערב לצנעא.
אזור אחוית ידוע לי מכתב יד משנת תי"ח-1658, אשר העתיק הסופר ר' זכריה בן אביגד טוילי. הוא העתיק את הספר בישוב ענבר סעד שבמדינת אחוית. בכתב היד קולופון נוסף מהישוב עזאן. ישוב בשם עזאן היה באזור מחוית, באזור רדאע, ובאזור חבאן במזרח הרחוק של תימן. לכן, יתכן ומדובר באיזור מחוית שבצפון מערב לצנעא.
כתב היד הוא פירוש רש"י והטור לתורה...
ביב': אנציקלופדיה א' ע' 186
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בעיירה.
דרך מחנה העולים גאולה, שליד עדן, עלה לארץ יהודי נשוי כבן 30-40 שנה, ממשפחת חבאני. משפחת אמו: צנעאני.
ביב': נחשונים ע' 19, צדוק 1243
שם הישוב ידוע לי ממכתבו של יוסף פאעל אל שליח העלייה חיים צדוק משלהי שנת תשי"ז (7/8/1957). במכתב הוא כתב, כי בחודש יוני 1957 פעלו השליחים באזור ריידה מצפון לצנעא ואימון, ושם נמצאו כמאה ושמונים יהודים. בהסתמך על העובדה, כי הישוב אימון מוזכר בסמוך לריידה, ניתן אולי ללמוד על מיקום הישוב ליד צנעא.
בתאריך 5 ליולי התקבלה מהיהודים ידיעה, כי היהודים קיבלו את מכתבם ומוכנים לעלות לארץ, אך יש...
ביב': מן המיצר ע' 484