בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
קהילות תימן
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: דוד עצאר שלוש ריאל, סאלם עצאר שלוש ריאל ויוסף עצאר שלוש ריאל.
הכפר נמצא ליד הישוב גבלה.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכל הכפר שש משפחות בלבד, מתוכן חמש משפחות יהודיות: שוכר, חיים, ועוד.
כפר של יהודים במזרח הרחוק של יהודים.
בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים חי בכפר מרי יצחק בן סעדיה, אשר היה מגיע לחבאן כדי ללמד תורה.
הכפר נמצא במרחק של תחום שבת ממחוית.
בשנות העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בישוב. שם הישוב ידוע לי ממכתבי עלייה בשנת תשי"ג (18/12/1952), כשלוש שנים לאחר העלייה הגדולה. בתאריך זה שלח חבר הכנסת דאז, ישראל ישעיהו, מכתב אל מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, בו הוא מבקש סיוע ליהודים אשר נותרו בתימן. הוא כתב, כי הגיעו לידיו מספר מכתבים מתוך תימן, ואחד מהם מט' במרחשון תשי"ג-1952 אשר שלח ר' מנחם...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר ארבע עד חמש משפחות יהודיות.
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. שם הכפר ידוע לי ממסעותיו של ר' יחיא צברי במאה הי"ט-כ', והוא מזכיר בין תושבי המקום את יחיא קאפח ואחיו סעדיה, יחיא נחום, וכן יוסף קרואני, אשר היה יתום וחי עם אמו ואחותו.
בנפת ארחב הישובים הבאים: חבאר, מדר, עגאז, חאגב, שעב, חבר, בית מרפק, בית גבל, בית גזר, בני עלי, בני חארם, באוסן, גרען, גוארה, דייבאן, חגרה, הזם, נאעט, צרפת, צאפח, קצבה, שראע ועוד.
ברשימת מחנה העולים גאולה, שליד עדן, כתוב, כי דרך המחנה עלו לארץ שני ילדים יתומים ממשפחות סעיד ועומיסי. לא מפורט שם הכפר.
בכרטסת הישובים של גויטין כתוב, כי אריאב הוא שם כולל למספר כפרים במחוז ירים. לא ידוע המיקום המדויק של האזור, גודל הקהילות היהודיות במקום ושם המשפחות.
שם נוסף לכפר: את'ארי.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום עשר משפחות בערך.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- 12
- 13
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »