בנפת אנס היו הישובים הבאים: גב, צייח, נגד מלאחי, מד'אב, ג'רה, קרית נגד, מרואן, עאתיין, קלעה, אחלאל, נוויד, נסמי, מכלאף, מזר, היגרה, ברייקה, סיפיין, עותמת זילה, גבל טרף ועוד.
החלק המוסלמי מכונה "גומעת אנס". הישוב צ'וראן שמש כמקום הממשל, וסמוך לעלייה הגדולה לארץ לא חיו יהודים בעיר.
עפ"י תיעוד של זקני אזור אנס, בכל האזור חיו כאלפיים עד שלוש אלף יהודים סמוך לעלייה. האזור היה הררי...
שם הכפר ידוע לי כמקום הולדתו של מרי שלמה בן דוד ג'ובני בשנת תרס"ג-1903. הוא למד תורה אצל מרי חיים יוסף בשארי, משם עבר לגור בצנעא, ושמש רב קהילה בנפת אנס שבמחוז ד'מאר. לאחר העלייה חי בכפר זתים.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ מנתה הקהילה היהודית במקום שלושים משפחות בערך.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ היתה בכפר משפחת יהודית אחת, משפחת קפלה.
בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות. מ"מ, סמוך ממש לעליייה לא חיו יהודים במקום.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
שם הכפר ידוע לי לראשונה משנת ת"י-1650. בי"א בשבט אתתקס"א-ת"י העתיק הסופר ר' ישועה בן דוד בן שלמה צ'ראב את הלכות הרמב"ם: איסורי ביאה, מאכלות אסורות, שחיטה, ופירושים הערבית-שרח. בכתב היד 132 דפים, ונספחים מתקופות מאוחרות יותר. בדף 79 א' פתיחה של מעשה בית דין מכ"ז בכסלו ב"ז-תנ"ו-1695, מהישוב רצ'מה.
השם ב"ה למען שמו ימחול לי... אני הקטן והשפל ישועה יש"ל בן דוד בן שלמה נע"ג תנצב"ה, המכונה...
בתחילת המאה העשרים חיו בכפר שלוש משפחות יהודיות בערך. בפנקס השליחות של השד"ר ר' שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בשנים תרע"א-תרפ"ו (1911-1926), מפורטים שמות התורמים: יוסף סאלם ובנו שלום אשר תרמו ריאל ורבע, אחיו דוד וסעיד בן סעיד.
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו בכפר שלוש עד ארבע משפחות.
קיימת מסורת, כי השם אעבאר צאפדה הוא השם הנוסף של בית עד'אקה. עיין ערך.
את הישוב מצאתי במספר מסמכים. בשנת תצ"ג-1733 נמכר תאג'-חומש, אשר העתיק הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם ר' בניה, בעיר צנעא בשנת רמ"ה-1485. התאג' נמכר ביום ראשון י' בניסן במ"ד-תצ"ג-1733 למשה בן יחיא בן סעדיה בן שוכר פקעה. חתומים על השטר הדיינים: מרי ישועה בן סעדיה חראזי, מרי שלום בן משה עזירי, מרי מעודד בן סעדיה ומרי...
חיפאן שבאזור אעבוס, נמצאת במרחק של כשש שעות הליכה מחרף אלהיגה.
ישנה מסורת, כי באזור זה חיו יהודים אשר התאסלמו, ולא ידוע מתי ועל איזה רקע. בדורות שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו באזור בני משפחת צ'וראני, אשר מוצאה, כנראה, מצ'וראן שבנפת אנס או מצ'וראן שבמחוז תעיז.
הכפר אעדאן ידוע לי משלושה כתבי יד מהשנים שס"ה- ת"ב (1605-1642), אשר העתיק המשורר מרי ישראל בן יוסף משתא שבזי.
כתב היד הראשון הוא ספר ההפטריות אשר סיים להעתיק בה' באלול שס"ה-1605.
בקולופון כתוב:
נשלמה הקץ ויקרב הגאולה בחיי ובימינו ובחי... קטן הסופרים ישראל בירב אבא יוסף ש"צ בא"מ ישראל בא"מ יוסף בא"מ משה בא"מ סעדיה בא"מ דוד בא"מ אברם בא"מ מעודד בא"מ שמואל בא"מ דניאל בא"מ...