קהילות תימן
שם הישוב ידוע לי מכתב יד אשר נכתב בשנת שע"ז- 1617. בשנה זו העתיק הסופר ר' סעדיה בן נתן הלוי את פירושו של ר' נתנאל בן יצחק להלכות שחיטה משנת רכ"ה-1465, וקובץ בהלכות שחיטה וטרפיות. נכתב במימון ובהזמנת ר' אהרון בן סעדיה תאם. לכתב היד צורפו כתבי יד נוספים.
בקולופון כתוב:
נשלם זה הפירוש יום שני דהוא עשרין ושתה יומי בירח ניסן שנת אתתקכ"ח שנין לשטארי (שע"ז-1617) במאתא אכאת אלקדן תצדי...
שם הכפר ידוע לי מתוך כתב יד אשר נעתק בשנת תנ"ו- 1656 ע"י הסופר ר' יוסף בן שלום אחמר. נכתב במימון ובהזמנת האחים צדוק ושלום בני גד בן דוד בן שלמה אחמר, בני דודים כנראה.
בכתב היד ר"כ דפים, ובהם משנה תורה לרמב"ם.
בקולופון בדף 69 א' כתוב:
שלים. בארבעה בשבא ראש חודש סיון שנת אתתקס"ז לשטרי (תנ"ו-1656), שנת גאולה ורוח והצלה אמן. על שם החבר צדוק בן גד בן דוד בן שלמה הידוע אלאחמר...
לפני שנת תרי"ג-1853 אירע מעשה, ויהודי המיר את דתו בישוב אלוצילע, וביקש שגם אשתו תתאסלם. המושל, חמד את יפיה של האשה, וכאשר סירבה לו ציוה לענות אותה. מרי יוסף חסן סלימאן ממשפחת אלקליעה, עשה נס, המושל פחד ובקש ממנו לבטל את גזרתו. האשה שוחררה וקבלה גט מבעלה. מרי חסן נפטר בשנת תרי"ג, ועפ"י זה הסקתי, כי הנס היה קודם לשנה זו.
לא ידוע על ישוב יהודי קבוע בכפר סמוך לעלייה הגדולה, אך ידוע, כי...
סמוך לעלייה הגדולה לארץ חיו יהודים בכפר. לא ידוע גודל הקהילה ושם המשפחות.
הישוב ממוקם סמוך לחוף ים סוף.
הישוב מוזכר בספרו של ר' יחיא צברי, אשר במסגרת מסעותיו במאה הי"ט-כ' הגיע לישוב זה. לא ידוע אם היו בו יהודים.
בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ חיו במקום שבע או שמונה משפחות יהודיות, ממשפחת מעוד'ה. מרי שלום בן יחיא זכריה שמש הרב הראשי לאזורים כור וצ'אהיר, אשר כללו את הכפרים הבאים: מוכיראס, עריב, אמשהור, אמרגלה, אימכביר, אמגול, אמצומעה, אמסאביג, אמרצץ, לודר, אמכודירה, ביר אמנכעי ועוד.
יתכן ושם הישוב דרב אלחנאשת. ראה ערך.
שם הישוב או בית הכנסת ידוע מכתב יד משנת שנ"ד- 1594. כתב היד הוא הלכות הרמב"ם נזיקין ושופטים. ר' דוד בן שלמה היה גזבר בית הכנסת דוד אלאנשאת, והזמין את העתקת כתב היד. סייע בידו אחיו ר' משה. יתכן ושם הישוב הוא אלאנשאת, וע"ש הישוב כונתה המשפחה אנשאת כמקובל בתימן. יתכן וזהו שם בית הכנסת ולא שם הישוב.
בידינו נותרו שלושים דפים מכתב היד המקורי,...