יהדות חברה וקהילה

הרהורי אלול חודש אלול נתייחד להיות חודש הרחמים והסליחות, כי משה רבנו עלה למרום בפעם השלישית בר"ח אלול וירד עם הלוחות השניים לאחר 40 יום. יום ירידתו חל ב-י' בתשרי, ומכיוון שביום זה מחל הקב"ה על עוון העגל, נתקדש יום זה להיות יוה"כ – יום סליחה וכפרה. וכפי שתקעו בנ"י במדבר סיני בשופרות ב-40 יום אלה וביקשו מחילה וסליחה על עוון העגל, אף אנו, אשכנזים כספרדים, תוקעים בשופר מר"ח אלול כדי לעורר את הלבבות. וכבר באלול נפתחים השמים והמלך 'יורד' מכסאו אל השדה כדי שאנשי ממלכתו יוכלו לשטוח בקשותיהם ישירות וללא...

שאלות רש"י כ"ו ב' – "מראשית כל פרי" – אלו פרות חייבים בביכורים? רש"י כ"ו ה' – "ארמי אובד אבי" – מיהו 'ארמי' ומיהו 'אבי'? 'אלו דברים שאין להם ‑‑‑‑‑ הפאה והביכורים', אמנם נקבע שהביכורים אין להם ‑‑‑‑‑, אך חז"ל קבעו שייתן אחד מ‑‑‑‑‑, ובעל הטורים מצא לזה סמך – טנ"א בגימטריא ‑‑‑‑‑. רש"י כ"ו י"א – מהו דינו של אדם המביא ביכורים אחרי הֶחג (=חג הסוכות)? רש"י כ"ו י"ג – "ונתת ללוי" זה מעשר ‑‑‑‑‑, "לגר ליתום ולאלמנה" זה מעשר ‑‑‑‑‑. כ"ו א' י"ב – כמה פעמים חוזר השורש 'נתן' בקטע זה? האם אפשר לשער את סיבת הדבר...

רש"י מפרש: לא תשתמש בה. הפועל 'להתעמר' מופיע בתנ"ך בעוד פס' אחד: "וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ" (כ"ד ז'), ופירושו: לא תעשה בו סחורה כדי למכרו. ואת פסוקנו מתרגם אונקלוס: 'לא תִתָּגַר בה' – תגרנות, מסחר.ומוסיף רש"י: 'בלשון פרסי קורין לעבדות ושימוש, עימראה'. שורש 'עמר' נמצא גם בערבית, ופירושו: בנייה, מלאות, שפע, שגשוג ופיתוח; האורח מברך את בעל הבית באומרו: בֵית אלעאמִר'=שיהיה ביתך מלא כל טוב, ומכאן גם משפחת עמאר – משפחה שעסקה בענייני מסחר ובנייה (משפחת 'בנאי' בעברית – ג'ו עמר=יוסי בנאי) . שורש זה...