יהדות חברה וקהילה

א. הקישוא – בימינו אנו מייחסים את הקישוא לצמח הקרוי בערבית 'כוסא' ('כוסא מחשי'=קישואים ממולאים), אך זיהוי זה מוטעה, שהרי מיני הדלעת מוצאם מאמריקה ולא היו ידועים בעולם העתיק. המלה 'קישוא' בפרשתנו הוראתה, כנראה, 'מלפפונים'; ורש"י מפרש: קוקומברו"ש בלעז, והיא ה-cucumber באנגלית. ונראה שבהשפעת המלה הערבית 'כוסא' נתחלפו שמות המלפפונים (ביסודה מלה יוונית) והקישואים. ב. האבטיח – רש"י מפרש את המלה 'האבטיחים' – בורקש, דהיינו סלק. אך הראב"ע שחי בספרד בימי שלטון הערבים שם, כותב: "ידוע מלשון קידר" (הערבית...

שאלות: ח' ב' – רש"י מביא שתי סיבות לשאלה מדוע  כתבה התורה 'בהעלותך' לציון הדלקת המנורה? ח' ב' – "אל מול פני המנורה" – רש"י: אל מול ‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑; ולמה? כדי שלא יאמרו ל‑‑‑‑‑ הוא צריך. רש"י ח' ט"ז – לשם מה החזרה על המלה "נתונים"? רש"י ח' י"ז – "כי לי כל בכור" – מדוע הוחלפו הבכורות בלוויים? רש"י ח' י"ט – כמה פעמים חוזר הביטוי 'בני ישראל'? ומה הן שתי הסיבות לכך? רש"י ט' י"ח – "ועל פי ה' יחנו" – הענן לא היה נפרש (מסתלק) מהמחנה עד שמשה אומר: "‑‑‑‑‑ ה' ויפוצו אויביך" (י' ל"ה).  ט' כ"ב – מה פירוש המלה '...

א. נזיר ברור מן הכתובים שהוראת היסוד של 'נזר' היא הרחקה והפרשה, כפי שכותב רש"י: "אין נזירה בכל מקום אלא לשון פרישה, שפירש מן היין". ההתרחקות של הנזיר דומה לפרישה ולהינזרות של הכוהנים: "וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל" (ויק' כ"ב ב'); וקרוב לו שרש' נדר', שעיקרו הבטחה להפריש ולהקדיש ולשים גבול וסייג: "לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה' " (ו' ב'); ובלשון חז"ל: להדיר אדם מירושה, ובימינו 'הדרת נשים'. לעומת זאת, הרש"ר הירש כותב, כי אין הפרישות מסממניה המובהקים של הנזירות, אלא ההיבדלות משאר...