יהדות חברה וקהילה

א. קידוש החודש כמצווה ראשונה – מדוע? פרשת זו של ה"שאילה" הטרידה את הפרשנים, חלקם שאלו: מהי המגמה של נטילת הכלים? ואת האחרים  העסיקה הבעיה המוסרית, כיצד זה שואלים ואין מחזירים. רבים מפרשים את נטילת הכלים כפיצוי על עבודת הכפייה של כמאתיים שנה; אחרים מצדיקים זאת בכך שישראל הניחו אחריהם במצרים רכוש רב שלא יכלו לקחת אותו איתם כשיצאו את מצרים, אי לכך, הכלים שימשו תשלום לרכוש שהותירו. יוסף בן-מתתיהו, ב"קדמוניות היהודים" כותב שהמצרים כיבדו אותם במתנות הן כדי שימהרו והן מתוך ידידות של שכנים, ויש הטוענים...

א. ז' י"ב – "ויבלע מטה אהרן את מטותם" – אומר מדרש תנחומא: נס גדול נעשה במטה; שאילו בלע תנין את התנינים, כך דרך התנינים לבלוע זה את זה, אלא (בְלָעם) אחר שנעשה מטה, דכתיב: "ויבלע מטה אהרן את מטותם". ומוסיף הראב"ע בשם ר' ישועה 'כי אחרי ששב (שהפך ל..) מטה, בלע מטותם, וזה פלא גדול'. וכוונת פירושים אלה, שאם היה כתוב 'ויבלע תנין אהרן את תניניהם', היה זה נחשב לנס 'רגיל', ואולם מתוך זה שכתוב, שהמטה בלע, מלמד שהתנין חזר ונעשה למטה, ואז בלע את מטות החרטומים, וזה 'נס בתוך נס והוא פלא גדול'. ומדגיש ספורנו...

  א. חייו ופעלו - הרמב"ן, שנולד בגירונה שבצפון ספרד בשנת 1194, היה חכם תלמוד, מגדולי הפוסקים, פרשן מקרא ומנהיג קהילת קטלוניה. לפרנסתו עבד כרופא בחצר מלך ספרד. מלבד זאת היה פייטן ומשורר; הנה מתוך שיר הפתיחה שלו לפירושו לתורה: 'אבל מה אעשה ונפשי חשקה בתורה בלבי כאש אוכלת בוערה, בכליותיי עצורה לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה, לכתוב כמה פשטים בכתובים ומדרשים במצוות ואגדה. ערוכה בכל ושמורה'. בפירושו למקרא, מתעמת רמב"ן עם פירושיהם של שני הפרשנים החשובים – רש"י וראב"ע – אותם הוא מצטט. יחסו של רמב"ן...