יהדות חברה וקהילה

במאות השנים האחרונות ה"חילבה" נחשב מאכל "תימני", כיון שיהודי תימן בלבד נהגו לאוכלו והביאו מאכל זה מתימן לישראל. לא ידוע לי על עדה אחרת מהעם היהודי הנוהגת לאכלו. לא ידוע הדבר לרבים, אך החילבה הינו מאכל כלל יהודי עתיק ביותר, אחד המאכלים העתיקים ביותר בישראל ובעולם שהיה נפוץ מאוד בארץ ישראל, מאות שנים לפני בית ראשון, עוד מתקופת יהושע בן נון, והוא מוזכר מספר פעמים במשנה ובתלמוד. הרב יוסף קאפח זצ"ל כתב (הליכות תימן, ע' 211-212): "חלבה: עשויה מן התילתן ומשמשת לליפות המזון. יש נוהגים לטחון גרגירי...

בפרק הקודם נוכחנו לדעת שיהודי צנעא הפכו להיות פליטים החל מתחילת המחצית השנייה של המאה ה-19 בגלל רדיפתם על ידי המוסלמים. הם מצאו מקלט אצל אחיהם היהודים בערי השדה שמסביב לצנעא. אך מסתבר שגם שם לא היו חייהם קלים אם מפאת ההבדלים המשמעותיים בין רמתם האינטלקטואלית לזו של המקומיים ואם מפאת מאבקי שררה פנימיים על הנהגת הקהילה. כך או כך הבדלים אלו הביאו לוויכוחים מרים שהגיעו עד לערכאות הגויים שלא הטיבו עם אף צד. בקריית אל קאבל ששם הייתה קהילת פליטים צנענית גדולה החיכוכים היו כה גדולים עד כדי כך שהוטל...

חגי תשרי מאחורינו ואנו בפתחו של חודש מרחשוון. אכן מרחשוון הוא שמו של החודש, השגור בפי יהודי תימן, ותרגומו מבבלית "החודש השמיני" לפי סדר החודשים במקרא, המתחיל בחודש הראשון הוא חודש ניסן. וקיימות גם אגדות עממיות שהתוספת "מר" ניתנה לחודש זה כי "מר" לו שאין בו חגים או "מר"- טיפת מים, שבו מתחילה שאילת הגשמים. במאמר זה רוצה אני להעלות את השאלה של "צדק ספרותי". האם הייתה בתימן כתיבה רציפה של חיבורים, מאמרים, ספרים, פרשנויות, שירה ופיוט. אם כן, האם חכמי דורנו והארגונים השונים אשר קמו מאז החלה העלייה...