ד"ר משה גברא

חג השבועות הוא אחד משלושת הרגלים: פסח שבועות וסוכות, ומוגדר בהלכה כיום טוב, אך הוא יוצא דופן ושונה משני הרגלים האחרים, בזה שאין בו מצוות המיוחדות לחג מהתורה, ואף אין בו מצוות המיוחדות לחג מתקנות חכמים. בפסח ישנן מצוות של איסור אכילת חמץ, המצוות בליל הסדר ועוד, ובחג הסוכות חובת ישיבה בסוכה וארבעת המינים, אך בשבועות אין אף מצווה המיוחדת לחג, פרט למצוות שהן כלליות לכל הימים המוגדרים יום טוב, הכוללים גם את ראש השנה. הדברים המיוחדים שהתפתחו במהלך הדורות בחג השבועות הינם במישור של מנהגים.

חודש אייר מכונה במקורות גם חודש זיו, כיון שהוא נופל על תקופת האביב, לאחר ירידת גשמים ולפני הגעת החום הגדול של הקיץ. בתקופה זו הטבע נראה בשיא תפארתו, הפרחים פורחים, השדות מוריקים, עצים רבים בשלב של חנטה, היא הוצאת הפרי, והכל נראה ירוק ויפה.שדאב רודה רוטה פיגם

קיימת מחלוקת בתלמוד (פסחים קיד, ב) מהם שני סוגי התבשיל שהזכירה המשנה, ולא הוכרעה המחלוקת: "מאי שני תבשילין, אמר רב הונא סילקא וארוזא... חזקיה אמר אפילו דג וביצה שעליו. רב יוסף אמר צריך שני מיני בשר, אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה. רבינא אמר אפילו גרמא ובישולא, ורש"י פירש אפילו חתיכת בשר ומן המרק.האגודה לטיפוח מורשת יהדות תימן

יוצא, שבמשנה ובתלמוד אין פירוט אילו תבשילים חייבים להיות, וכן אין אזכור שתבשיל אחד צריך להיות צלוי.

במאות השנים האחרונות ה"חילבה" נחשב מאכל "תימני", כיון שיהודי תימן בלבד נהגו לאוכלו והביאו מאכל זה מתימן לישראל. לא ידוע לי על עדה אחרת מהעם היהודי הנוהגת לאכלו.

לא ידוע הדבר לרבים, אך החילבה הינו מאכל כלל יהודי עתיק ביותר, אחד המאכלים העתיקים ביותר בישראל ובעולם שהיה נפוץ מאוד בארץ ישראל, מאות שנים לפני בית ראשון, עוד מתקופת יהושע בן נון, והוא מוזכר מספר פעמים במשנה ובתלמוד.

מנהג יהודי תימן במאות השנים האחרונות לומר את האשמורות באשמורת הימים של חודש אלול ובעשרת ימי תשובה.

עמודים

Subscribe to ד"ר משה גברא