בלוג יהדות חברה וקהילה
צום י"ז בתמוז הוא אחד מצומות הציבור שתיקנו חכמים לאחר חורבן בית שני, ועל כן הצום בא לידי ביטוי גם בתפילה.
עיון בסידורי תימן הקדומים ביותר מלמד, כי בערבית לליל תענית אין אף תוספת פרט לאמירת ענינו בתוך העמידה, למרות שעדיין הצום לא החל בתחילת הלילה אלא רק מעלות השחר, כפי שכתב במפורש רס"ג בסידורו.
בתפילת שחרית לתענית ישנן התוספות הללו: ענינו בלחש ובחזרת הש"ץ בין גואל לרופא, הוצאת ס"ת, מזמור התעניות: תפלה לעני כי יעטוף. כלומר, שלושה שינויים בלבד בהשוואה לחול: ענינו בעמידה, ס"ת ומזמור התעניות. מזמור התעניות, תפלה לעני, זהה בכל התעניות. אין בסידורים אלו אף פיוט לד' הצומות הנאמרים לפני הוצאת ס"ת, זאת למרות שבסידור רס"ג מפורטים מספר סליחות.
בעקבות הגעת סידורי הדפוס ספרדיים לתימן, חדרו לסידורי תימן במאה הי"ז התוספות הבאות: בשחרית אין מדלגין בקריאה בתורה את מעשה העגל, תוספת סליחות ושינוי נוסח ענינו.
מהרי"ץ שמר על מבנה המנהג הקדום תוך כדי קליטה מבוקרת של מנהגים שאין בהם שינוי השיטה וחשש להפסק. בהתאם לכך כתב את הנוסח הקדום, כתב שאין להפטיר בשחרית ובמנחה של התעניות, ובמקביל הוסיף את הסליחות מהדפוס לאחר נפילת אפיים, וכן הוסיף את הקטורת ועלינו לשבח כמו בכל השנה.
שינוי אחד ערך מהרי"ץ במזמור התעניות, ולאחר שיר של יום כתוב בכל הסידורים הקדומים לומר את מזמור התעניות שהוא תפילה לעני, בכל התעניות, ואילו מהרי"ץ לעומת זאת שינה את מזמור התעניות. אין מנהגינו להפטיר בד' הצומות לא בשחרית ולא במנחה, פרט לט' באב, שנהגו להפטיר גם במנחה, למרות שמדברי הרמב"ם משמע, להפטיר רק בשחרית ולא במנחה.
סדר התפילות במנחה כמו בחול, בתוספת ס"ת וענינו כמו בשחרית, ברכת כוהנים וציטוט מדברי הרמב"ם (תפילה יד, ב) כי בתעניות מברכים הכוהנים במנחה. כלומר, תוספת ענינו וס"ת כמו בשחרית, ואין תוספת מזמור תעניות במנחה.
עד הסוף המאה הי"ח, המנהג הפשוט בתימן היה להניח תפילין בארבע הצומות בבוקר בלבד, כמו בכל יום רגיל, ולא היה נהוג להניח תפילין במנחה, וזהו מנהג תימן הקדום, בהתאם לרס"ג ולרמב"ם. המנהג להניח תפילין אף במנחה הוא מנהג מאוחר בתימן, והחל להתפשט במאה הי"ט ונוהג עד היום בקרב הבלדי והשאמי של מרכז תימן. זמן חליצת התפילין לא בסוף תפילת המנחה אלא בשמע של ערבית.
מקור: מחקרים בסידורי תימן, כרך א' , ותמצית הדברים בספר "התכלאל המדעי המהודר" ע' 267.
ד"ר משה גברא - מרצה במכללת אשקלון וראש המכון לחקר חכמי תימן
