בשנת 1676 שלט בתימן האימאם אחמד בן חסן בן אלקאסם, שכונה "אלמהדי". הוא רדף את היהודים עד חורמה. תחילה גזר להחריב את בתי הכנסת ולאסור את התפילה בציבור. הוא אף כפה עליהם להמיר דתם לדת האיסלם, תוך הסתמכות על חוק איסלאמי קדום שאמר "לא תהיינה שתי דתות באיזור חיג'אז".
בשנת 1679 גזר האימאם שכל יהודי תימן חייבים לעזוב את מקומות מושבותיהם ולנדוד אל מווזע. זוהי ארץ מלחה הידועה באקלימה הלוהט והיא שוכנת ליד העיר מוכ'א שבחוף ים סוף. האימאם הכריז שארץ תימן כולה קדושה למוסלמים ואין אדמתה יכולה לשאת יהודים.