ר' אברהם בן יוסף גולבי העתיק את הזוהר החדש במאה הי"ח. לא ידועה שנת העתקה מדויקת ומקום הכתיבה.
בכה"י קי"ב דפים: זוהר החדש-רות בדפים 1-36ב' וספר שערי גן עדן בדפים 36ב'-112ב'.
בדף 103 ע"ב כתוב:
"ואני הצעיר... אברהם בל"א יוסף נע"ג המכונה אלגולבי... לכתוב הספר הקדוש הזה ומדרש הנעלם...".
מרי יחיא גומדאני היה חכם בישוב חמדה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חמדה נמצא במחוז חאשד בצפון מרכז תימן, באזור העיר רידה.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וארבע משפחות בערך: גומדאני, נגאר, נהארי, פרחי, מבורת, דידי, סכ'ב, אברקי, עמר, סניני, ועוד. חכם נוסף בקהילה: מרי עמראן עמר.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה. התימנית...
מרי שלום גומדאני היה חכם בישוב חיזי בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חיזי נמצא במחוז חאשד בצפון מרכז תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש משפחות בערך: גומדאני, עמראן, שחב ועוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס לא מצוין סכום התרומה. מסעוד גומדאני, בן משפחתו, כנראה, תרם שלוש ריאל...
מרי אברהם בן דוד גזפאן היה דיין ואולי אף ראב"ד בשנת תר"כ (1920) בעיר כוכבאן שבמרכז תימן.
הוא ידוע מתוך חתימה על אגרת ששלחו ראשי קהילות ודיינים ממרכז תימן אל ראשי הנהגת הסתדרות הציונית בלונדון. הוא חתום שלישי ועפ"י סדר זה: מרי עואץ בן מתנא סעיד מבי"ד אלצ'אהרה, מרי אברהם בן משה הלוי ערוסי מבי"ד אלמחוית, מרי אברהם בן דאוד גזפאן מבי"ד כוכבאן, מרי חיים בן דאקעשה מבי"ד חאשד וארחב, ומרי שלום...
מרי יהודה בן יוסף גזפאן נולד בצנעא בשנת תקכ"ה (1765). למד תורה אצל גדולי חכמי צנעא: מהרי"ץ, מרי יוסף יצחק ומרי אברהם הלוי ועוד. נשא לאישה את בתו של הדיין מצנעא מרי אברהם מנזלי. נולדו לו שני בנים ובת, ולאחר פטירת אשתו נשא אישה שנייה בזקנותו, ונולדו לו שני בנים: ר' יוסף ור' שלמה, אשר המשיכו את דרכו בהעתקת ספרים.
הוא התפרסם בזכות הספרים שחיבר והעתיק. הספרים שחיבר עוסקים בליקוטים לתורה...
ר' יוסף בן יוסף גזפאן העתיק בצנעא בשנת תרמ"ט (1889) את שלוש המגילות עם תרגום ארמי ופירוש רש"י.
שער כה"י יפה מאוד, וכתוב בו:
"בשם רחמן אתחיל לכתוב שלוש מגילות עם תרגום ופירוש רש"י זצוק"ל, ועוד נוסף בו מעט מזער ליקוטים מספר חומת אנך שחיבר החיד"א ז"ל... נעתק פה ק"ק צנעא יע"א וירושלם תוב"ב לשנת ויצבור יוסף ב"ר לשטרות, ושנת @44צ@55יון @44במ@55ש@44פט@55 @44ת@55פ@44דה@55 ליצירה עם...
מחכמי הישיבה וסופר, צנעא- חאפד, מאה י"ט
מרי יוסף בן מרי יהודה גזפאן נולד בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא בנו של מרי יהודה גזפאן מאשתו השנייה בזקנותו (ע"ע קודם). הוא אף העתיק את החיבור מנחת יהודה של אביו.
הוא היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השניה של המאה הי"ט. הוא חתום עם חכמי הישיבה על פסק דין בנושא שתי קופות הצדקה, בו פסקו שיש להעדיף את עניי המקום - תימן, על פני...
ר' יוסף בן שלמה גזפאן העתיק בשנת תר"מ (1880) דיואן. לא מצוין מקום הכתיבה, ויש להעריך שמדובר בצנעא, שם חיו כל הסופרים ממשפחת גזפאן הידועים לי, או במרכז תימן.
בכה"י קס"ב דפים. פיוטים רבים מר"ש שבזי, ר' יוסף בן ישראל, ר' שמעון בן סאלם (כנראה שבזי), ר' יוסף סעד, ר' סאלם אקאקנס, ר' סעדיה בן עמרם ועוד. כולל גם שבע ברכות ומפתח לשירים.
בקולופון דף 161א' כתוב:
"הצעיר הכותב יוסף...
ר' שלום יעיש גזפאן חתום על שטר חוב לאברהם בן נסים ערוסי בעיר עמראן, מצפון לצנעא, בשנת תש"א (1941). הוא חתום לבד, ולפי זה יתכן ומדובר בשטר חוב פרטי, ויתכן כי מדובר באחד ממנהיגי הקהילה בעמראן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, שכן בד"כ, החכמים ומנהיגי הקהילות היו חותמים על שטרות שונים.
מרי שלמה בן מרי יהודה גזפאן נולד בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא נולד בזקנותו של אביו מאשתו השנייה, יחד עם אחיו ר' יוסף. הוא היה מחכמי העיר צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח.
אף הוא כאחיו וכאביו עסק בחיבור ספרים ובהעתקה. הוא חיבר שלושה ספרים: @44חשק שלמה@55 - ליקוטי טעמים לתורה, @44שמע שלמה@55 - ליקוטים לשלוש מגילות, והוא מזכיר חיבור שלישי שלא הגיע לידינו - @44דברי שלמה@55. כל...