מרי יעקוב בן שלום גיאת נולד בשנת תקצ"ב - 1832 או מספר שנים מאוחר יותר, ושמש רב העיר מנאכ'ה, העיר המרכזית בהרי חראז, מדרום מערב לצנעא. נפטר בשנת ת"ש - 1940. ראה באנציקלופדיה ע' 65 - 66.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם כתוב, כי הוא תרם יחד עם בניו: שלום ויוסף, אך לא מצוין סכום התרומה.
...
מרי ישראל בן יוסף גיאת נולד בתחילת המאה העשרים, לא ידוע היכן. הוא היה דיין בעיר שיבאם שבמרכז תימן במחצית הראשונה של המאה העשרים, יחד עם מרי יחיא זביב (ראב"ד), והדיין השני מרי שלמה עמר, אשר נפטר מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום על האישור לקבלת כספי הסיוע, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי העיר שיבאם. המכתב מיום ג', י"א באייר תש"ט (1949), ובו הוא מאשר קבלת סכום של ששים...
מרי משה יחיא גיאת היה חכם בישוב מרבך בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר מרבך נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: קטיעי, גיאת ועוד. יתכן ושמש רב הקהילה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: גיאת, שלום ויחיא תרמו ריאל ורבע.
ר' שלום בן אברהם גיאת חתום על כתובה, כדרכם של חכמי תימן, בישוב מחלה שבמחוז בני עואץ, בשנת תקצ"ז (1837), יחד עם ר' משה בן סעדיה גרשי. הזוג הוא אהרן אלזקן וזהרה בת אלזקן.
לא ידוע עליו פרטים נוספים. יתכן והוא חתום רק כעד.
מרי שלום בן יוסף חיים גלוסקא (קורץ) נולד בעיירה סבלאן, הנמצאת במרכז מחוז חידאן, אשר בצפון תימן, בשנת תרכ"ו - 1866. בתחילת המאה העשרים היה רב הקהילה, שוחט ובודק כמקובל בתימן. הוא הכיר את התרבות האסלאם וכתב מכתבי בקשות למושלי המחוזות, ואחד מהם הוא מכתבו אל אבן אדריס בחג'אז. שילב תורה ועבודה כמקובל בתימן, והתפרנס מצורפות ותיקון כלי נשק.
הוא עלה לארץ בשנת תרס"ג - 1903, והתיישב בשכונת מחנה...
ר' סעדיה בן שלום גמאגי השלים להעתיק את הלכות הרמב"ם במאה הט"ז עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
כתב היד המקורי הועתק במאה הט"ו, וכנראה, שחלקו התבלה עקב שימוש ולימוד רב בו. את הקטעים החסרים השלים ר' סעדיה גמאגי, כדי שיהיה בידו ספר מלא. תופעה זו רווחה מאוד בתימן, שכן המחסור בספרים והחיבה הרבה שרחשו להם, גרמו לכך שאף חלקי ספרים לא השליכו לגניזה.
בכה"י רכ"ב דפים, גודל קטן, כ-...
מרי יחיא בן יחיא גמדאני נולד בשנת תרל"א (1871) בערך, בעיר עמראן שמצפון לצנעא. למד תורה אצל אביו וחכמי העיר. עלה לגדולה ונבחר לדיין בעיר עמראן בתחילת המאה העשרים, ושימש בדיינות עד לפטירתו.
מצבו הכלכלי היה קשה ביותר, והוא היה נודד בישובים כדי למצוא פרנסה. הוא היה מגיע בתדירות גבוהה לעיר סוד, מרחק שלוש שעות הליכה, כדי למצוא פרנסה, ומידי פעם היה נשאר בה מספר שבועות וחודשים עד שיוטב מצבו...
מרי יוסף בן יחיא גמיל נולד לאחר שנת תרנ"ב (1892) במחוז חידאן שבצפון הרחוק של תימן. עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949). התיישב בקרית עקרון שליד רחובות, מרכז גדול של יוצאי צפון תימן בישראל.
הוא היה מנהיג הקהילה, שימש ברבנות, עסק רבות בהרבצת תורה, בקירוב לבבות ובהשכנת שלום בין איש לרעהו. הקדיש חצי מביתו כדי להקים בית כנסת ומרכז רוחני.
נפטר ברחובות ביום שני, י"ח בתמוז תשנ"ד (...
מרי יחיא גמיל היה חכם בישוב קוזיה אלמחאבשה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר קוזיה אלמחאבשה נמצא באזור שראף מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: כובאשי, שרוי, מסעוד, קיראט, ימני, קנדיל, זיטי, אנסי, גמיל, ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום כובאשי ומרי יוסף שרוי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה...