ר' סעדיה בן אברהם בן סעדיה בשירי, הוא כנראה, אחיו של מרי יחיא בן אברהם בשירי, מגדולי חכמי תימן במאה הי"ז. לפי זה, חי, כנראה, בישוב רחבה כ-20 ק"מ מצפון לצנעא.
עשרה שירים שחיבר הגיעו לידינו באמצעות סידור. השירים כתובים בשני דפים. הסידור תואר ע"י מאיר ולנשטיין. אחד משיריו - "שמע מני ידיד מאמרי" - עוסק בחורבן מדרש החכמים בצנעא בשנת ש"פ (1620), ולפי זה, חי לאחר שנה זו.
רוב השירים...
מרי סעדיה בן שלמה בשירי היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא. בפעם הראשונה כתוב, כי גירש את אשתו שמחה בת עמר בשירי ביום שני ח"י באדר בע"ט (תקכ"ח - 1768), ובפעם השנייה נכתב, כי ביום שני כ"ג באייר תקכ"ט - 1769, גירש את אשתו שמחה בת עמר אלבשירי.
השמות זהים, ולכן ברור, כי מדובר באותו זוג אשר התגרש פעמיים, בהפרש של ארבעה עשר חדשים.
...מרי שלמה בשירי היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב, כי בנו מרי סעדיה גירש את אשתו שמחה בת עמר אלבשירי פעמיים, פעם ראשונה ביום שני ח"י באדר בע"ט - תקכ"ח - 1768, ופעם שנייה ביום שני כ"ג באייר תקכ"ט - 1769. בפעם הראשונה כתוב: "גירש סעיד בן @44מ"ו@55 סלימאן אלבשירי", ואילו בפעם השנייה לא נוסף התואר מרי ורבי.
עיין ערך קודם.
ר' שלמה בן אברהם ג'ב העתיק בשנת שע"ח (1618) את סידור תולעת יעקב לר' מאיר בן גבאי. לא ידוע לי מקומו.
בכה"י צ"ו דפים, וישנם מספר דפים בכתיבה מאוחרת יותר מספר הסגולות לר"ש הקרחי. הסידור נכתב לשימושו האישי.
סידור זה היה בבית הכנסת של המשורר הלאומי ר"ש שבזי סמוך לעלייה הגדולה לארץ, כפי שכתוב בשולי העמוד הראשון: "זכה נדיב אחד והקדיש ספר זה לבהכנ"ס מאור הגולה צפירת האומה גולת הזהב מו"...
ר' אברהם בן יחיא-זכריה ג'באני חי בישוב מדאב שבמחוז אנס מדרום לצנעא, באמצע המאה הי"ז. מצאתי שני כתבי יד אשר העתיק: שו"ע טור אורח חיים ויו"ד, ואת ספר אגדות התלמוד - עין יעקב.
כתב יד אחד הוא כת"י ירושלים, בו העתיק את הספר עין יעקב למסכתות יבמות-נידה בשנת תט"ו (1655). בכה"י לא מצוין המקום.
בכה"י קע"ב דפים, כתובים בשני טורים, עם פירוש בתוך גוף הטקסט, קטע עין יעקב וקטע פירוש. בשוליים...
מרי אברהם בן מרי שלמה ג'בלי נולד בעיר ד'ו גבלה שבדרום תימן, במחצית הראשונה של המאה הי"ב. העיר ד'ו ג'בלה שימשה בתקופה זו עיר הבירה של תימן בנוסף לצנעא.
מרי שלמה ומרי אברהם עזבו את תימן במטרה לעלות לא"י, והתיישבו תקופה מסוימת בעיר המלוכה אלקאהרה שבמצרים. הרמב"ם העיד על אביו, מרי שלמה, שהוא תלמיד חכמים.
הידיעות עליהם ידועות לנו רק ממסמכים שנמצאו בגניזה הקהירית. באחד המסמכים נמצא...
מרי עואץ' ג'בלי היה מרי של הקהילה היהודית בישוב אלצ'אהרה, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. נולך בתחילת המאה העשרים.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949). ידוע כי היה לו בן בשם שלום.
מרי שלום בן יוסף ג'בלי היה המנהיג ומרי הקהילה בישוב תואהי הסמוכה לעדן בתחילת המאה העשרים. הוא ידוע לי מתוך ספרו של מרי אברהם בן משה ערוסי - קורא הדורות, בו הוא מתאר בהרחבה את חכמי עדן ואת הקהילה היהודית. הוא משבח את נשיא קהילת יהודי עדן, ר' בנין משה, ובין היתר הוא כותב, כי ר' בנין מינה מנהיגי קהילות בישובים הסמוכים לעדן שהיו תחת השפעתו. הוא מינה את מרי עואץ בעדן, מרי דאוד בעיר אלשיך, ואת מרי...
מרי שלמה ג'בלי היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ב. הוא מהיחידים, למיטב ידיעתי, שקיימת לגביו עדות אישית על היותו תלמיד חכמים וירא שמים מהרמב"ם, מגדולי פוסקי ההלכה בעולם היהודי בכל הדורות. כל הידיעות עליו מבוססות מקטעי הגניזה הקהירית.
הוא נולד בעיר ד'ו גבלה שבדרום תימן, שהייתה אז עיר בירה בתימן יחד עם צנעא. בעיר היו שלוש קהילות: מצנעא, מהעיר תאדי - ראש הגלות, ומשרעאן. הוא נולד, כנראה, במחצית...