קטיעי, סעדיה בן שלום
ר' סעדיה בן שלום קטיעי היה סופר פורה במחצית הראשונה של המאה הי"ח בצנעא. נולד כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ז.
בכת"י משנת תע"ז (1717) הוא כותב: "ויזכני להוליד בנים הגונים ומקיימי מצוות בישראל" ובשנת תצ"ט הוא כותב "ויתן לי בן". ואולי לא זכה לבנים בשנים אלו.
מצאתי תשעה כתבי יד אשר העתיק בשנים תע"ג-ת"ק (1713-1740). הוא העתיק ארבע פעמים את ספר מנורת המאור, שלוש מגילות, פעמיים את סידור תפילה, הלכות מאכלות אסורות לרמב"ם, שו"ע טור או"ח ויו"ד, ספר שבט מוסר ודיואן שירים.
כה"י הראשון הוא סידור לחגים (כת"י בהמ"ל 9325), ובו קי"ו דפים, מאזהרות לחג השבועות עד סוף התעניות. חסר בתחילתו. נכתב בשנת תע"ג (1713) לשימוש אישי.
בקולופון דף קי"ו, ב' כתוב:
"והשלמתיו יום ג' לחודש תמוז שנת התע"ג לשני יצירה. זה החפץ לסעיד אבן סאלם אלקטיעי... כתבתיהו אני לעצמי".
כה"י השני הוא ]כת"י ששון (3. 41)423[ מנורת המאור והלכות מאכלות אסורות לרמב"ם בשנת תע"ז (1717). נכתב לשימוש אישי.
בקולופון כתוב:
"אודה ה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו... ויזכיני להוליד בנים הגונים מקיימי מצוות בישראל יראת ה' היא אוצרם... אני הקל והצעיר סעדיא בן שלום בן סעדיא בן א"מ יוסף בן א"מ שלמה אלקטיעי יצ"ו, כתבתיהו אני לעצמי... ונשלם בשנת התע"ז לשני יצירה היא שנת בכ"ז לשטרות (1717)".
כת"י השלישי הוא (כת"י עוזיאל נדאף, ראה רצהבי) הספר שבט מוסר לר' אליהו הכהן אשר העתיק בשנת תפ"ב (1722). בדפים הגהות ופירושים. לא מצוין שם אביו ויתכן כי הוא מרי סעדיה בן משה הראב"ד (ע"ע קודם).
בדברי החתימה כתוב:
"ובפרט בימים כאלה שבעוונתינו שנת בצורת היא ואין לאיל ידינו והיה האוכל לפקחון נפש מעט ולא לשובע, והכל בעו"ה. וכמה הרפתקאי דעדו עלן דין תלת שנין אין כל".
כת"י הרביעי הוא (כת"י בניהו 78) סידור תפילה ושלוש מגילות אשר העתיק בשנת תצ"א (1731). הסידור הוא למועדים ואין בו תפילות החול. בפתיחה לסידור: "סדר תפילות ותחנות ופזמונים וקינות וקריאות לימים טובים ולתעניות כמנהג ק"ק צנעא יע"א". בסידור שילוב בין מסורת תימן לסידורי הדפוס. בכה"י צ"ט דפים בסידור, ונ"ו דפים בשלוש מגילות. אחרי הסידור שה"ש רות וקהלת עם תרגום ארמי ופ' רש"י.
בדף נ"ו קולופון ושם כתוב:
"תושלב"ע על יד הקל והצעיר סעדיא בן שלום בן סעדיה בן א"מ יוסף אלקטיעי יום כ' לחודש תמ(וז) שנת אתה עתה ברוך ה' הוא שנת במ"ב לשטרות (תצ"א - 1731) ברוך... לעולם אמן ואמן".
כה"י החמישי הוא (כת"י י"ל נחום) מנורת המאור לר' יצחק אבוהב הספרדי, אשר העתיק בשנת תצ"ט (1739). בכה"י רל"ג דפים, ותואר בהרחבה ע"י י"ל נחום בספרו צוהר. צילום של שער המנורה בספרו מיצירות. בכה"י לא מצוין שם אביו, ויתכן כי הוא מרי סעדיה בן משה ראב"ד (ע"ע קודם). מסתבר יותר לומר, שמרי סעדיה בן שלום הוא זה המעתיק, כיוון שמצאנו אותו מעתיק מספר חיבורים, ואף את מנורת המאור בשנת תע"ז (1717), וזו, א"כ, העתקה שנייה של הספר*.
בפתיחה כתב:
"ספר מנורת המאור חברו הרב הגדול כמהר"ר יצחק אבוהב הספרדי... ואנחנו כלינו הקוצים מן הכרם ונערנו הפסולת מן האוכל על פי סופרים בקיאים ועל פי סדר כתוב יד מוגה. והוספנו בו בהרבה מקומות ביאור המילים הזרות לא כן בראשונים כיד ה' הטובה עלינו עכ"ל המעתיק כמהר"ר סעיד אלקטיעי... ותהי התחלת מלאכת ה' שנת ויתן לי @44בן@55 לשטרות (תצ"ט - 1739)".
כה"י השישי הוא (כת"י בהמ"ל 1064) שו"ע טור או"ח ויו"ד אשר העתיק בשנת ת"ק (1740). בכה"י קנ"ב דפים, וכמעט כל טור או"ח חסר, ונותר בידינו מסימן תרצ"ב. גוף הטקסט כולל הגהות הרמ"א עם באר הגולה ובאר היטב.
בקולופון כתוב:
"נכתב חפץ זה ע"י ז"ה בן מז"ה המצפה לסד אלהינו חזמ"ק (בא"ת ב"ש: סעיד) בן אדוני ז"ה והיה זה שלום זלה"ה אלקטיעי יצ"ו, י' בחשון שנת בנ"א לשטרות (ת"ק - 1740)".
כת"י השביעי הוא (כת"י בניהו 376) דיואן שירים. לא ידוע מתי העתיק. בכה"י צ"ח דפים, ובהם שירים ממשוררים שונים ובהם: ר"ש שבזי, מרי יוסף בן ישראל, מרי סעדיה בן דוד הלוי, מרי סעדיה בן יוסף, מרי יחיא אלצ'אהרי, מרי דוד דמרמרי ועוד.
בקולופון כתוב:
"על יד הקל... סעדיה בן שלום אלקטיעי יצ"ו".
עפ"י דברי רצהבי העתיק את הספר מנורת המאור פעמיים נוספות. כת"י אחד הושלם בידי ר' אברהם בן דוד בשנת תקפ"ו (1826) (כת"י ביל גרוס), וכת"י שני בידי יעקב חתרוס מרשל"צ. בעותק האחרון מכונה פירושו @44"חק יעקב"@55, ושם כתוב במפורש, כי המעתיק ומחבר הפירוש הוא ר' סעדיה בן שלום (שלמה) קטיעי, וא"כ, העתיק ארבע פעמים את הספר מנורת המאור.
פירושו מוזכר בדברי מרי יהודה ג'יזפאן בשירת הים שכתב: "כל זה מצאתי מכ"י אחד קדוש מהר"ר סעיד אלקטיעי תנצב"ה".