חכמי תימן

תצוגת 311 - 320 מתוך 3154

מרי שלום גמיל היה חכם בישוב ואדעה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ואדעה נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא ולכ'מיר. בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: גמיל, טנגיל, סוכיתאל, קנזקצי ועוד. שמש רב הקהילה כנראה, בהסתמך על העובדה, כי הוא היחיד המתואר מרי ורבי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....

ביב' פנקס השליחות ע' פ"ג

מרי אברהם גמאל - גמליאל היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך כתב יד, ובו פסק הלכה שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה בתחילת המאה הי"ט. הכותרת היא: @44צורת אלפסק@55, ובה עדויות של עשרות מחכמי צנעא מהמאה הי"ח, המתירים בהמה שנמצא בבית הכוסות שלה מחט, אם נמצא עור בית הכוסות שלם לאחר חיתוך הסרכא. החכמים המתירים הם: מרי צאלח, מרי יהודה צעדי, מרי דוד משרקי, מהרי"ץ ועוד.

שמו...

ביב': כת"י יוסף עמר, ר"ג

מרי אברהם גמל - גמליאל היה חכם בישוב גרן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר גרן נמצא בין צנעא לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה שמונה משפחות בערך: גמל - גמליאל, צעטי, הדאראת, ועוד. שמש רב הקהילה כנראה, בהסתמך על העובדה, כי הוא היחיד המתואר מרי ורבי.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים....

ביב': פנקס השליחות ע' י"א

מרי בנימין שוכר גמליאל נולד בשנת תרל"ט (1879) בערך, בעיר דמת, כנראה, שבדרום תימן. בילדותו התייתם מאביו אך חכמתו ואהבת לימוד התורה סייעו בידו. בשבט תרפ"א (1921) הוסמך לשחיטה ע"י רב העיר דמת, מרי סאלם מתנא הלוי. המבחן המקובל בתימן בתקופה זו כלל חלק עיוני, ידיעת כל הספר מקור חיים בע"פ עם פירוש קורבן תודה, וחלק מעשי בשחיטה.

בשבט תרל"ד (1924) הוסמך לרבנות, ושימש מרי הישוב מעאזבה שבמחוז עמאר...

בבי': נסים ב' גמליאלי, תימן ומחנה גאולה, ע' 140-141 ועוד; נ"ב גמליאלי, תעודות מדמת; הרב אבירן הלוי.

מרי דוד בן שלום ג'מאל-גמליאל נולד בצנעא בתחילת המאה הי"ט, או לכל המוקדם בסוף המאה הי"ח. חי ופעל בצנעא, וכתב את חיבוריו בשנים תקפ"ד-תרל"ז (1824-1877). הוא ידוע לנו מחיבוריו הרבים:

א) חפץ דוד - ליקוטים לפרשיות השבוע, מוסר והנהגה על דרך הקבלה, הסוד, גימטריאות וכדומה. הספר חובר לאחר שנת תקפ"ג (1823), שכן הוא מפנה למרי יהודה חאזי שחיבר את ספרו בשנה זו. רוב מקורותיו מתוך ספרי תימן שטרם נדפסו...

בבי': י"ל נחום, התעודה, ע' רכ"ו-שכ"ח (כולל מאמריהם של איתמר כהן ובר מעוז); רצהבי, תורתן, ע' פ'-פ"ב; טובי, כת"י בן צבי, 379-380; ר"י רצאבי, נר יאיר, ע' ק"פ; אוסף כת"י רבניים, ספריית מנדל גוטסמן-ישיבה אוניברסיטה ניו-יורק תשנ"ח, ע' 216; שבעה כת"י פורטו לעיל.

ר' חיים גמליאל העתיק פיוטים, אזהרות לחג השבועות, הושענות והקפות לסוכות, פזמונים לשמחת תורה ועוד, עפ"י הערכה במאה הי"ט. לא ידועה שנה מדויקת ומקום הכתיבה.

בכת"י גם ששה דפים של דרושים לחומש שמות.

בסוף האזהרות: "הצעיר חיים אלגמל יצ"ו".

בבי': כת"י קמברידג'-הרוורד 100-34508.

מרי חיים גמל - גמליאל היה חכם בישוב חאפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חאפה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: גמל - גמליאל, קרואני, סייאני, אעגם, קטיעי, דחרוג, סודמי, רמצ'אן, ועוד. חכמי הקהילה בתקופתו: מרי יעקב בן מרי אברהם סייאני ומרי חיים בן סעיד קרואני. שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף,...

ביב': פנקס השליחות ע' כ"ז, ל"ג, נ"ה

מרי חיים בן דוד גמליאל היה דיין בירושלים בתחילת המאה העשרים.

הוא ידוע לנו מתוך חתימתו על פסק דין של הקהילה התימנית בירושלים בשנת תרפ"ז (1927). הוא חתום עם מרי שלום יוסף אלשיך, ראב"ד ורב הקהילה התימנית בירושלים, ועם מרי יהודה בן אברהם חבשוש. מרי חיים גמליאל חתום שלישי. המסמך עוסק בתנאי שידוכין בין יוסף פקעה מירושלים לבין בכורה-גזאל אשר שהתה באזמיר-טורקיה.

בבי': רצהבי, במעגלות, ע' 351.

ר' יוסף גמליאל היה נשיא יהודי תעיז שבמחוז שרעב בתחילת המאה העשרים. הוא נולד כנראה בשרעב במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא ידוע לי מתוך ספרו של הרב חוזה על יהודי שרעב. הוא בא לבקר באחד הישובים בשרעב, וראה את הספר העברי של ייחוס משפחות רבות משרעב, וביניהן את ייחוס משפחת כ'לף-חלפון המיוחסת עד לזרח בן יהודה בן יעקב, ומתוך שכרות שרף את ספר היוחסין. הרב חוזה מספר על האירוע שהיה חמישים שנה לפני...

בבי': ר"ס חוזה, שרעב, חלק א', ע' 28.

מרי יוסף גמל - גמליאל היה מחכמי העיר צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב ביום ראשון ח' במרחשון בע"ז - תקכ"ו - 1766, כי אשת מדינה ובתו של מרי יוסף גמאל הגיעו להסכם פשרה ביניהם.

בפנקס בית הדין כתוב:

קנתה אשת מדינה ובת מ"ו יוסף אלגמל שכבר נעשתה ביניהן פשרה, לפיה נשאר אצל אשת מדינה רבע ושמינית קרש, גמר כל התביעה, תפרע על ראשון ראשון לפי...

ביב': מסוודה ע' 407 - א קפ"ה

עמודים