גזפאן, יהודה בן יוסף

מרי יהודה בן יוסף גזפאן נולד בצנעא בשנת תקכ"ה (1765). למד תורה אצל גדולי חכמי צנעא: מהרי"ץ, מרי יוסף יצחק ומרי אברהם הלוי ועוד. נשא לאישה את בתו של הדיין מצנעא מרי אברהם מנזלי. נולדו לו שני בנים ובת, ולאחר פטירת אשתו נשא אישה שנייה בזקנותו, ונולדו לו שני בנים: ר' יוסף ור' שלמה, אשר המשיכו את דרכו בהעתקת ספרים.

הוא התפרסם בזכות הספרים שחיבר והעתיק. הספרים שחיבר עוסקים בליקוטים לתורה ולהפטריות עפ"י הפרד"ס. החיבור המרכזי הוא @44מנחת יהודה@55 - ספר רב הכמות המבוסס על כשלוש מאות ספרים מתימן ומחוצה לה, הן דפוס והן בכת"י.

הספר השני הוא @44פנים חדשות@55 - חידושים מקוריים של המחבר בדרך הפרד"ס, שנתחדשו לו תוך חיבור הספר מנחת יהודה. הוא כתב גם חיבור שלישי בשם @44לוית חן@55 - תוספות של ליקוטים להפטריות. מקורותיו רבים, וניכרת השפעה עצומה מספרי הקבלה כמו: הזוהר, אר"י, עץ חיים לר"ח ויטאל, ר"מ אלשיך, של"ה, צרור המור וכדומה. מחכמי תימן הוא מזכיר את חמיו הדיין ר"א מנזלי, ר' אברהם הלוי אלשיך, ר' שלמה צאלח ועוד.

בנוסף הוא כתב שירים וקינות על אירועים שאירעו בימיו בימי הבצורת בשנת תקס"ח (1808), ושוד יהודי צנעא בליל פסח תקע"ח (1818), וכן ערך דיואן וכתב לו הקדמה.

בנו, ר' יוסף, העתיק את חיבור אביו מנחת יהודה, והתעורר ויכוח בין החוקרים מי חיבר את הספר. הויכוח פורסם בכתב העת אפיקים (גיליונות ט"ו-י"ט). המסקנה היא כי מרי יהודה הוא המחבר.

הספר מנחת יהודה נכתב במהדורות שונות, כאשר המהדורה הראשונה מכילה כעשירית מכלל כמות החומר. הספר נדפס במהדורת צילום עפ"י המהדורה הרביעית בהעתקת בנו ר' יוסף, ג' כרכים, ירושלים תש"מ.

מצבו הכלכלי היה קשה במיוחד בשלב מסוים, ובהקדמה הוא כותב:

"אמר הצעיר המאסף יהודה בן ליוסף... ידע אחי המעיין הי"ו, כי אני הייתי בצער גדול טרוד במזונות אני ואנשי ביתי, ומאומה לא היה בידי, וכמעט שדעתי נטרפה עלי מכמה צרות שעברו עלי, כי בני יצאוני ואינם, ואעפ"כ לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי עד אשמורה" (מתוך כת"י פרטי נדאף, ב"ב).

הוא העתיק גם מספר כתבי יד. הוא העתיק פעמיים את פירוש רש"י לתורה (כת"י להמן ובר אילן) בצנעא בשנת תקמ"ח (1788). שער כה"י מעולה ויפה, וניכר שכתיבתו היא מקצועית מאוד. בכה"י ק"ן דפים.

בשער כה"י כתוב:

"נעתק פה ק"ק צנעא תחרוב ותצדי קרתא דירושלם... בשנת וממכותך @44א@55ר@44פא@55י@44ך@55 אותיות גדול מנין בצ"ט לשטרי (תקמ"ח - 88-1), ספרא חלשא ומסכינא מצפקץ (בא"ת ב"ש: יהודה) בן לא"א יוסף גזפאן המב"ה ימחול לי על כל מה ששגיתי... ונכתב לתשוקת החבר הטוב... (השם מחוק) אכי"ר. נשלם ביום א' לחודש תמוז סדר מה טבו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" (כת"י להמן).

שיריו ופיוטיו מפוזרים בכתבי יד כמו: כת"י הברו יוניון קולג' 398, כת"י בר-אילן 598 ועוד.

נפטר בצנעא בשנת תקצ"ז (1837).