חכמי תימן

תצוגת 261 - 270 מתוך 3154

בשולי כתב יד אשר העתיק מרי יצחק, כנראה, מרי הישוב קרץ' אלחגר, במחצית השנייה של המאה הי"ח, מצאתי פסק דין העוסק בחלוקת עיזבון במקווה טהרה של אברהם אלדרג'.

השטר נמצא בדף 93 ע"ב בכת"י, והוא משנת תקל"א (1771). חתומים מרי יוסף בן יחיא אלג'יל ומרי יחיאל בן מ"ו סעיד חדה. כנראה, ששניהם דיינים או מנהיגי הקהילה.

בבי': גברא, חכמים וסופרים, ע' 200-201.

ר' שלום מנחם ג'עדי היה ראש הקהילה היהודית בג'עוד באמצע המאה העשרים. הוא נולד בישוב ג'עוד שבמחוז בני עואץ' בתחילת המאה העשרים כנראה. בשנת תש"ו (1946) היה במחנה העולים "גאולה" שליד עדן, ושם שימש חבר מועצת המחנה אשר כלל י"ז חברים, וביניהם גדול מקובלי דרום תימן, מרי חיים סנואני. בשנה זו הוא שלח מכתב עם מנהיגי המחנה שלא לדלל את מחנה העולים כפי שרצה לפעול ד"ר ביגל, מנהל המחנה, עפ"י שולחיו.

...

בבי': נסים בנימין גמליאל, תימן ומחנה גאולה, ע' 168-169; מקום מקדש, ע' 24; חיים צדוק, מן המיצר, ע' 357.

ר' יחיא אברהם ג'אבר היה מנהיג או גזבר בקהילה היהודית אלשאם (צעדה וחידאן) שבצפון הרחוק של תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על מסמך הקשור בקבלת כספי הסיוע לעניי צפון תימן, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. המסמך אינו נושא תאריך, אך עפ"י הקשר המסמכים נראה, כי הוא נכתב שנים בודדות לפני העלייה לארץ.

הוא מפרט במסמך את חלוקת הכסף בין עניי צפון תימן לעניי העיר קעטבה.

בבי': גלוסקא, למען יהודי תימן, ע' 433.

מרי אברהם גאהלי היה, כנראה, רב קהילת יהודי הכפר חירה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חירה נמצא במחוז חאשד מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: כהן, גאהלי, והב, גמיל, סיבהי, מעיץ', הגפה, מנצור, חתרושי, חאצל ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי ורבי, משמע שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה...

ביב': פנקס השליחות ע' ע"ו

מרי אהרון גאהלי היה חכם בכפר סרעה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חירה נמצא במחוז ברט בצפון תימן.

בתקופה זו מנתה הקהילה משפחה אחת בלבד, כנראה. שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובנו יוסף תרמו שלוש ריאל. אין תורמים נוספים בישוב, ונראה, כי משפחתו היתה אז המשפחה היחידה...

ביב': פנקס השליחות ע' פ"ד.

מרי אברהם בן יעקב גברא נולד בישוב סוד, מצפון מערב לצנעא, בשנת תרס"ה (1905), למשפחה של דיינים וחכמים. בקהילה היהודית חיו כחמישים משפחות, שלושים מהם של משפחת גברא לענפיה השונים, וכעשרים משפחות נוספות: שרמי, נחום, דחבש, נגאר, עוזרי, בוני ועוד. רוב הקהילה, א"כ, הייתה ממשפחת גברא. העיר סוד ממוקמת מצפון מערב לצנעא ליד העיר עמראן, מרחק שלוש שעות הליכה ביניהן, ולידה הישוב בית עד'אקה. אין לבלבל בין...

בבי': משפחת גברא; בנו שמואל והרב יחיאל גברא - רב אזורי גדרות; גברא ר"ד משרקי, ע' ט"ו; עמרם עוזרי ב"ב.

סבי, מרי אברהם בן מרי יצחק גברא, נולד בשנת תרמ"ט (1889) בעיר סוד, מקום מגורי משפחתי בתימן, מצפון מערב לצנעא ליד העיר עמראן. למד תורה אצל חכמי המשפחה והעיר, ונחשב מגדולי חכמי העיר יחד עם אחיו הצעיר מרי יצחק. הוא היה עשיר גדול והיו לו שדות רבים, ומוסלמים היו מעבדים את אדמותיו. את רוב זמנו הקדיש ללימוד התורה, ורק בהפסקות היה מתפנה לעסקיו ושדותיו, לוודא שהכל מתנהל כשורה.

הוא אהב ללמד תורה...

בבי': עדויות בני המשפחה; גברא, ר"ד משרקי, ע' י"ד.

מרי אברהם בן מרי יצחק גברא, סבי, נולד בשנת תרמ"ט - 1889 ונפטר בשנת תש"ב - 1942 בעיר סוד, ליד העיר עמראן מצפון לצנעא. ראה באנציקלופדיה ע' 55 - 56. לאחר הפרסום הגיע לידי פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים, ושם מצאתי, כי הוא תרם שלוש ריאל. בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: ג'ברא, ארוצ'י, נגאר, תאלבי, דחבאש, שראמי (משפחת אימי), עזירי...

ביב': פנקס השליחות ע' ס"ד

מרי דוד גברא נולד בעיר סוד בשנת תרס"ד (1904) בערך, לאביו מרי יצחק - בעל הנסים - שהיה המרי של העיר. אחיו המבוגר יותר הוא מרי יחיא (ע"ע). למד תורה אצל אביו מרי יצחק ואצל סבו מרי יצחק גברא, והיה כשרוני במיוחד ויועד להיות מרי הקהילה.

מצבו הכלכלי היה מצוין, היה סוחר גדול בעיקר בקפה והיו לו נכסים רבים. בשנים שלפני העלייה לארץ, לאחר שאביו הזקין, שימש רב הקהילה והמנהיג יחד עם מרי אברהם יעקב...

בבי': בנו, הרב יחיאל גברא - רב אזורי גדרות; גברא, ר"ד משרקי, ע' ט"ו; חיים צדוק, מן המיצר, ע' 464; שלום להב, קהילת יהודי ביחאן, ע' 164- 165.

עמודים