מרי שלום גחש היה חכם בישוב ברדון בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר ברדון נמצא במחוז חדא, ליד העיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שש עשרה משפחות בערך: גחש, כהן, מחפוץ', צאלח, ועלאני, עוכאשי, טויל, רצאבי, דובלי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי סעדיה כהן.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...
מרי אברהם גיאת היה מחכמי צנעא במאה הי"ט, והשתתף בויכוח הגדול שהיה במאות י"ח-י"ט בצנעא בשאלה, האם יש לברך בסעודות גדולות בכל שולחן או די שאחד יברך לכל המסובים. הוא חתום על אחת האגרות שנכתבה במאה הי"ט.
לא ידוע מתי נולד ומתי נפטר.
מרי אברהם גיאת היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שלושה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא. נראה, כי אין מדובר במרי אברהם גיאת, אשר השתתף בויכוח ההלכתי הגדול שהיה בצנעא בסוף המאה הי"ח ותחילת המאה הי"ט, האם יש לברך בסעודות גדולות בכל שולחן או שאחד יברך לכולם. מרי אברהם חתם על אחת האגרות מהמאה הי"ט. לעומת זאת, בפנקס בית הדין מוזכר מרי אברהם בשנים תקכ"ה - תקכ"ט (1765- 1769).
...
מרי אהרן בן יהודה גיאת היה מחכמי העיר צנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט. הוא נולד, כנראה, בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ח. הוא ידוע לי ממספר מקורות: הוא חתום עם חכמי העיר צנעא על פסק דין בעניין ירושת שני אחים שניהלו מאבק ממושך משנת תקע"ג (1812) ועד לשנת תקצ"ב (1832). הדיון התנהל בין בית דין עדן ששם החל הדיון ובין בי"ד צנעא. הוא חתום לאחר הדיינים מרי דוד צאלח, מרי יחיא אביץ' ומרי אברהם ערשי,...
ר' אליהו שלום גיאת נולד בעיר מנאכ'ה בהרי חראז שבמרכז תימן בשנת תרס"ו (1906). הוא היה עשיר גדול ותורם נכבד לעניים. אנשי העיר מנאכ'ה היו העשירים ביותר בין קהילות תימן בדורות האחרונים, ועניים רבים מישובים שונים היו מתדפקים על דלתות העיר לבקשת סיוע.
הוא התפרנס ממסחר והיו לו קשרים רבים. שמו וחתימתו מופיעים במסמכים של התאחדות התימנים בישראל, אשר שלחו בשנים שלפני העלייה הגדולה, סיוע כספי...
ר' ברו- בן אהרן גיאת היה חכם או מנהיג בצנעא בסוף המאה הי"ט. הוא חתום על אגרת יהודי צנעא בשנת תרנ"ח (1898) בנושא המצב הכלכלי הקשה, עקב הבצורת שהייתה בצנעא שבע שנים, והמצב הכלכלי הכללי שהחריף מאוד. על האיגרת חתומים גדולי החכמים בצנעא, כמו: מרי שלום שמן, מרי יחיא בן אברהם כסאר, מרי יחיא קאפח ועוד.
אין בידי פרטים נוספים עליו.
ר' יוסף בן אברהם גיאת היה חכם או סופר בצנעא במאה הי"ט. הוא ידוע לי מתוך כתב יד של שתילי זתים, פירוש לשו"ע שחיבר ר"ד משרקי.
כה"י מן המאה הי"ט, ובסופו ישנה תשובה לראב"ד מרי יוסף קארה, שהיה הרב הראשי כמעט כל המחצית הראשונה של המאה הי"ט, בהעתקת ר' יוסף אברהם גיאת, ויתכן שהיה תלמידו. בתשובה מוזכרים גדולי חכמי צנעא מן המחצית הראשונה של המאה הי"ט, ואחרי שמותיהם "נע"ג - נשמתם עדן גן", משמע...
ר' יוסף בן אברהם גיאת חתום על כתובה בצנעא בשנת תרנ"ג (1893), יחד עם החכם והסופר מרי יוסף בן מרי יהודה ג'זפאן, כמקובל בתימן שהחותמים על הכתובה הם ת"ח ומנהיגים. הזוג הם יחיא בוסאני ולולוה רחבי. הוא לא שימש בדיינות, ואף לא מצאתי את שמו בין החותמים על מסמכי הישיבה הכללית בצנעא.
מרי יחיא גיאת נולד בצנעא בשנת תרל"ב (1872). היה תלמיד חבר לדיין מרי יחיא אביץ' ולמד תורה בחברת מרי שלום קורח. היה תלמיד חכמים, מעמיק גדול באגדות התלמוד, והיה בקי אף בסוגיות התלמוד.
היה מומחה לצמחי מרפא ועסק רבות בריפוי אנשים. מסופר עליו שהגיע אליו חולה מתפתל מכאבים, והוא זיהה כי יש לו אבנים בכליות. מרי יחיא יעץ לו לשתות שני כוסות מי פטרוזיליה, וכעבור שעה יצאו אבנים קטנות בתוך מי הרגלים...
מרי יעקב בן שלום גיאת היה רב העיר מנאכ'ה בהרי חראז שבמרכז תימן, בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים. הוא נולד בשנת תקצ"ב (1832) בערך, ויתכן כי נולד מאוחר יותר. יתכן והוא יליד צנעא, ומ"מ, למד תורה והוסמך ע"י חכמי צנעא. בהמשך למד אצל מרי יחיא קאפח, החכם באשי.
היה תלמיד חכמים, למדנותו ובקיאותו בתורה הייתה לשם דבר. הוא ידע בע"פ חלקים גדולים מתוך הרמב"ם וספרים אחרים. היה עניו וצנוע, תמיד עם...