ערוסי, אברהם בן משה

דיין ומשורר, מַחְוִית-ישראל, מאה י"ט-כ'

מרי אברהם בן משה בן יוסף הלוי ערוסי נולד בעיר כוכבאן שבמרכז תימן בשנת תרלי'ח (1878). בילדותו עברה משפחתו לגור בעיר מחוית ממערב לצנעא ולכוכבאן. למד תורה אצל מרי יחיא בר' יחיא חמדי.

עסק רבות בלימוד תורה, והוסמך לרבנות ע"י בי"ד צנעא. הוא אף הוסמך לדיינות. עסק בהרבצת תורה לתינוקות שב"ר. בנדודיו בתימן הכיר רבים מזקני וחכמי תימן, ומהם למד חכמה רבה הן תורנית, הן חכמה כללית, והן פולקלור עשיר כאגדה משלים חידודים אשר באו לידי ביטוי בחיבוריו הרבים. הוא סייר בתימן, ותיאר בפרוטרוט את העיר עדן וחכמיה. שמות רבים של חכמי העיר מתחילת המאה העשרים לקחתי מספריו.

בשנת תר"ף (1920) קיבל מינוי מבית דין צנעא להסמיך שוחטים, לפקח ולעסוק בקידושין וגירושין.

בשנים תר"פ - תרפ"ג (1923-1920) הוא חתום על אגרת למנהיגי הסתדרות הציונית בלונדון עם ראשי קהילות בתימן עפ"י סדר זה: מרי עואץ בן מתנא סעיד מבי"ד אלצ'ארה, מרי אברהם הלוי ערוסי מבי"ד מחוית, מרי אברהם בן דוד גזפאן מבי"ד כוכבאן, מרי חיים בן דאקעשה מבי"ד חאשד וארחב ומרי שלום בן יחיא מבי"ד אלצ'אלע.

בשנת תרפ"ג (1923) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל- אביב. המצב הדתי בארץ היה קשה בהשוואה למצב הדתי הטוב שהיה בתימן, ומצב זה הכעיס אותו מאוד. הוא הוכיח רבים על כך, אך תוכחותיו לא מצאו אוזן קשבת ולא מצאו חן בעיני רבים, והוא נע ונד בארץ. התיישב זמן מה בנתניה, ובסוף התיישב במושבה פתח תקוה עד לפטירתו.

הוא התפרסם בזכות ספריו העוסקים בטעמים לתורה, הלכות שחיטה ועוד, וכן בזכות שיריו הפזורים בכתבי יד שונים. הוא היה פייטן, חרזן ומשורר עם, ותוכן שיריו עוסק בתמורות החברתיות והתרבויות שחלו ביהודי תימן בא"י, וכן באירועים לאומיים בישוב היהודי בארץ קודם להקמת המדינה. כמו כן כנס כשלוש מאות פתגמים ערביים שבפי יהודי תימן.

להלן חיבוריו:

א) @44קורא הדורות@55 - פ"ה פרקי מעשיות ששמע בתימן מפי ל"ו חכמים, תיאור העיר עדן וחכמיה. חלקים מהספר פורסמו בקונטרס קצת יוסף הצדיק וקצת חנה, חלק פורסם בידי יוסף חסיד, וחלק פורסם ע"י יהודה לוי נחום בספריו מיצירות ותעודה.

ב) @44אזהרות יגר סהדותא@55 - תוכחת מוסר על ירידת הדת של יהודי תימן בירושלים (ירושלים תרפ"ד).

ג) @44בן ראמים@55 - חיבור הדומה לכתר מלכות לרשב"ג (ירושלים תרפ"ה).

ד) @44דם צדיקים@55 - קינות על חללי הפרעות בשנת תרפ"ט (ירושלים תר"ץ).

ה) @44אוהל מועד@55 - קיצור דיני גיטין וקדושין.

ו) @44אור לישרים@55 - פירוש למסכת אבות עם מעשיות ומוסר השכל. נדפס בבני ברק תשנ"ו בספר נר יאיר.

ז) @44אורחות יושר@55 - שריד לחיבור העוסק במוסר והנהגות חיים, עם פירוש איפת צדק.

ח) @44בית הריאה@55 - קיצור הלכות שחיטה ושבעים טרפיות, עם שני פירושים אור נוגה ואור לישרים. כת"י בן צבי, משנת תרע"ח-תרע"ט (1918-1919), בכה"י מ"ג דפים.

ט) @44הגדה של פסח@55 - פרודיה על סבלות המחבר שהיה בבית הסוהר בחג הפסח.

י) @44המחברת השנית@55 - דקדוק אותיות התורה, טעמיה, ניקודיה וסודותיהם.

יא) @44זה ינחמנו@55 - ביוגרפיה משולבת בדרשות חז"ל, תיאור יסוריו ותלאותיו בעלייה לארץ.

יב) @44יורה חטאים@55 - השוואה בין עולמם של בני הישוב יוצאי המערב לבין עולמו התרבותי רוחני של יהודי תימן.

יג) @44ספר נתניה@55 - פרק בן ל"ג פסוקים בעיצוב מקראי על נדודי המחבר בא"י. התחלה בלבד.

יד) @44פעולת שכיר@55 - סבלות המחבר בתקופות מגוריו בנתניה.

טו) @44תופעות ראם וקרני ראם@55 - לקוטי מדרשים וטעמים לתורה מחכמי תימן.

טז) @44שיר חדש@55 - דיואן שירים בשני חלקים, חלק מהשירים עוסקים בתולדות חייו, וחלק עוסק בנושאים לאומים, דתיים וציוניים.

נפטר בפתח תקוה בשנת תרצ"ד (1934).

בבי': אברהם יערי, מתימן לציון, ע' 145-138; יוסף צוריאלי, הסמיכה בתימן, ע' ע' 9-10; י"ל נחום, צוהר; י"ל נחום, מיצירות; י"ל נחום, תעודה; רצהבי, בואי תימן, ע' 291-297; רצהבי, תורתן, ע' פ"ט-צ"א; אגרת בוכים בנספחות; כת"י בן צבי 3370 - 36467 (טובי מס' 115); כת"י בר אילן 704 - 36948; כת"י גרוס 43 - 43553; כת"י שיקגו ספרטוס קולג' C4 - 40239; כת"י ורשה 884 - 30979; כת"י בר אילן 130 - 36621.