ר' שלום בן סעדיה עדני העתיק את פירוש רש"י לתורה בשנת תקפ"ט (1829). לא ידוע מקומו. עפ"י דבריו בקולופון, מצבו הכלכלי היה קשה, היה גולה ממקום למקום והתפרנס בקושי מלימוד תורה לתינוקות של בית רבן.
בכה"י קמ"ו דפים, שלם, מפרשת בראשית עד סוף התורה. הועתק במימון ר' יחיא חמאמי. השלים את הכתיבה ביום שישי, ז' בטבת שנה זו. כה"י הובא לארץ מהעיר מנאכ'ה, בדרום מערב לצנעא.
בקולופון דף 146 ב'...
מרי שלמה עדני היה דיין בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, להערכתי, בעיר במחצית השנייה של המאה הי"ט. יתכן והוא הסופר ר' שלמה בן יוסף עדני (ע"ע הבא).
הוא שימש בדיינות עם ראב"ד של העיר מרי שלום בן נסים קעטבי ומרי יהודה סאלם בראהים עדני.
נפטר בעיר מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.
ר' שלמה בן יוסף עדני העתיק קובץ בשנת תרס"ט (1909), לא ידוע מקומו. יתכן והוא הדיין מרי שלמה עדני מהעיר אלצ'אלע (ע"ע קודם).
בכה"י ל"א דפים, ובהן קצת משה (ד' -1 19 ב), פטירת משה (ד' 20 א - 23 ב), ותפסיר עשרת הדברות (ד' 24 א - 31 ב). קובץ זה מופיע בחלק מסידורי תימן הקדומים. נראה, כי קובץ זה נכתב כחלק מלימוד.
בקולופון דף 31 ב כתוב:
"נשלמה יום א' חמש ושנים עשרי בחדש תמוז שנת...
מרי שלמה בן ישועה בן דוד בן חלפון עדני נולד בצנעא בשנת שכ"ז (1567). אביו מרי ישועה עדני היה מחכמי צנעא, אך לא נשא בתפקיד רשמי, והתפרנס מקמעונאות של דברי מכולת בחנות זעירה.
בשנת של"א (1571) בהיות מרי שלמה בן ארבע שנים עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה מספר שנים בצפת, שם היה ישוב יהודי גדול יחסי. אמו ואחיו נפטרו בשנים אלו. משפחתו סבלה חרפת רעב, ונתמכה בלחם חסד, ואף סבלה משכול ואלמון, ולכן...
מרי שמואל בן יוסף ישועה עדני נולד בעדן בתשרי תרכ"ג (1862). אביו ר' יוסף בן ישועה היה חסיד ועשיר, ותרם רבות להחזקת תלמידי חכמים ועניים.
סבו מרי ישועה היה ראב"ד ורב ראשי בעדן, ונפטר בשנת תרט"ו (1855). זקינו מצד אמו הוא הדיין מרי שילה בן טוב. אף אשתו מן המשפחות החשובות בעדן, ואבי חמיו הוא מרי מנחם מנצור ראב"ד ורב ראשי בעדן.
מרי שמואל למד תורה אצל אביו, מרי משה עודד וחכמי העיר. עסק...
מרי דוד בן ישע הלוי-חמדי-עדני חי במחצית השניה של המאה הט"ו בעיר חמדה מצפון לצנעא. העיר חמדה שבמרכז תימן היא עיר של לויים, ומכאן כינויו לוי וחמדי. כנראה שמקור משפחתו מעדן.
נולד, כנראה, בעיר חמדה, במחצית הראשונה של המאה הט"ו. כינויו הערבי הוא דאוד בן גיאת אלליואני, ולעתים הוא משתמש בכנויים אלואל ורינאן. אלואל- עולה במספר קטן י"ד כשמו הפרטי דוד, ורניאן- במקום שם אביו ישע, לפי ששניהם עולים...
מרי סעדיה עואמי נולד בכוחלאן מצפון מערב לצנעא, בשנת תרל"ח (1878) בערך. למד תורה אצל מרי יוסף בן שלום דאודי.
בתחילת המאה העשרים החליף בתפקיד את רבו, ושמש ראש הקהילה בעיר במשותף עם מרי עואץ בן חיים. כדרכם של מנהיגי תימן שמש רב, מוהל ומקדש וכדומה. היה מקובל גם על השלטון והמוסלמים.
נפטר בכוחלאן, כנראה, בשנת תש"ג (1943) בערך.
מרי סעדיה עואמייה היה חכם בישוב כוחלאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. העיר כוחלאן נמצאת במחוז חגה, מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמישים משפחות בערך: עואמיה, צג'יר, כוכבאני, דאודי, צאלח, מחפוץ', בורה, נהארי, אעכל, ישועה, סלאב, מנצור ועוד. חכמי הקהילה בתקופתו: מרי מנצור סלאב, מרי יוסף דאודי (אנציקלופדיה ע' 77), מרי שלמה מחפוץ', מרי שלמה בן יוסף סלאב...
מרי עואץ היה ראש השוחטים בעדן במאה הי"ט-כ'. לא ידוע לי שם אביו, משפחתו וזמנו המדויק.
הוא מוזכר בספרו של מרי אברהם בן משה ערוסי קורא הדורות (חי בתימן וישראל, 1934-1878), בו הוא מתאר את העיר עדן וחכמיה. הוא כותב, כי מרי בנין "העמיד משמרות וישיבות וטבחי דמתא מ"ו עואץ פי עדן, ומוהר"ר סאלם בן יוסף ג'בלי הי"ו על עיר אלתואהי, ומ"ו דאוד על עיר אלשיך, וישיבות של חכמים ובעלי המשמרות ויתן משאת...