סעדיה בן עואץ

מרי סעדיה בן עואץ נולד בשנת ת"ר (1840) בערך, בכפר חאג'יב שבמחוז ארחב, מהלך יום הליכה מצפון לצנעא. מרי סעדיה שימש מרי הכפר, שוחט ומלמד תורה, כמקובל אצל חכמי תימן. הכפר היה קטן מאוד, והיו בו מספר בודד של משפחות. לא היה מניין לתפילה, ובשבתות ובחגים היו הולכים להתפלל בישוב אלחבר, מרחק שני תחומי שבת - כשני ק"מ.

למד תורה והוסמך ע"י מרי שלמה צברי, מרי הישוב אלחבר הסמוך. התפרנס מעשיית חגורות לנשים ולגברים, אך מצבו הכלכלי לא היה טוב. עסק ברפואה, וריפא אנשים רבים מתוך כשרון טבעי ללא ספרים כלשהם. היה בעל מופת, ועשה נסים רבים הן ליהודים והן למוסלמים. היה מגיע מידי פעם לצנעא ונפגש עם חכמי העיר, ובעיקר עם הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

נפטר בכפר חאג'יב בשנת תר"פ (1920) בערך.