סעדיה בן דוד

חכם, צנעא?, מאה ט"ז-י"ז

מרי סעדיה בן דוד היה חכם, כנראה, בצנעא במאה הט"ז-י"ז. הוא העתיק וחיבר מספר ספרים במאה הט"ז-י"ז. יתכן וחיבר והעתיק את כולם, ויתכן כי רק חלקם שלו. ידועים ארבעה כתבי יד.

כתב היד הראשון (כת"י ששון 827) הוא פירוש לספר המצוות לרמב"ם וספר בהלכות שחיטה, שעפ"י הערכה נכתבו במאה הט"ז. בכה"י גם שירים לר' דוד בן זכריה הלוי.

כתב היד השני (כת"י ירושלים) הוא מדרש הגדול לחומש במדבר אשר נכתב בשנת ש"נ (1590). בכה"י רצ"ב דפים, כתובים בשני טורים. הסוף חסר, ובדף 2 גט שנכתב בצנעא בשנת שס"ט (1609), ואולי גם כתב היד כולו נעתק בצנעא.

בקולופון כתוב:

"...אתתק"א (לשטרות, ש"ן - 1590), ספרא חזמ"ק (בא"ת ב"ש: סעיד) בר' דוד".

כתב היד השלישי (כת"י ששון 1184) אף הוא פירוש להלכות שחיטה לרמב"ם.

כתב היד הרביעי הוא ספר נבואה (כת"י בניהו).

בבי': כת"י ששון 827-9360; כת"י ירושלים yah31; כת"י ששון 1184-9200; כת"י בניהו 31-44086.