סופר, אלכ'רבה - ד'מאר, מאה י"ז
ר' יוסף בן זכריה בן מעודד בן סעדיא אלקיסי העתיק שני חיבורים במאה הי"ז בישוב אלכ'רבה שבמחוז ד'מאר, מדרום לצנעא.
כה"י הראשון הוא (כת"י לונדון) נביאים ראשונים אשר העתיק במאה הי"ז בישוב אלכ'רבה, במימון ר' סעדיה בן דוד אכלופי. בקולופון כתובה המלים "אתתק" וחסרות שתי האותיות של עשרות ויחידות השנים למנין השטרות, ונראה, כי נכתב בין שנת אתתקי"א (1600) לאתתקצ"ט (1688). בכה"י רנ"ד דפים, עם מסורה, תרגום ארמי ומחברת התיגאן.
בקולופון כתוב:
"נשלם... אב... אתתק שנין לשטרי במאתא אלכרבה... ונכתב על שם בית הכנסת... על שם... סעדיה בן דוד בן זכריה הידוע אכלופי... כתבתי ונקדתי... יוסף בן זכריה בן מעודד בן סעדיא הידוע אלקיסי".
כתב היד השני הוא (כת"י ירושלים) מדרש הגדול לחומש ויקרא, אשר נכתב במאה הי"ז עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו, וכנראה, נכתב אף הוא בישוב אלכ'רבה. בכה"י קנ"ט דפים, שני טורים בעמוד. העתיק לשימוש אישי.
בקולופון כתוב:
"יוסף בן זכריא בן מעודד בן סעדיא הידוע אלקיסי כתיב יתיה לנפשיה".