ר' ישראל בן יוסף העתיק את ספר ההפטריות עפ"י הערכה במאה הי"ט-כ'. לא ידוע מקומו, ואולי הוא מהעיר רצאבה כדלקמן.
בכה"י שני חיבורים: הראשון הוא קטע מהתוספתא שהעתיק ר' נסים בן נסים ביום שישי, ה' באלול תרצ"ג (1933). יתכן והוא ר' נסים בן נסים רצאבי, וא"כ נכתב בעיר רצאבה במרכז תימן. החלק השני הוא הפטריות והוא כמעט כל כתב היד, ק"י דפים, מנוקד עם טעמים ותרגום יונתן ב"ע להפטריות. נכתב במימון ר'...
ר' חיים יתים היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר ירים שבמרכז תימן סמוך לעלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על אישור קבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל באמצעות ועד הרבנים בצנעא: מרי משה בן מרי יחיא יצחק הלוי, מרי יוסף שמן ומרי יוסף קורח. הכסף הגיע באמצעות השליחים ר' שלמה מלאחי ור' שלמה בן סעדיה עזירי. סכום הצדקה הוא קרוב לל"ב ריאל, והתאריך הוא יום רביעי, ג' באייר תש"ח (1948). על...
מרי יוסף יתים היה חכם בעיר גוראן שבמחוז ירים שבמרכז תימן במאה הי"ט-כ'. הוא ידוע מתוך דברי תלמידו מרי שמעון בן יוסף הכהן מעיר תאלבי שבמחוז ד'מאר, אשר כתב את ספרו סגולת השוחטים בשנת תרפ"ג (1923), ונפטר בשנה זו.
אולי הוא מרי יוסף יתים מחכמי העיר ירים, שחי תקופה מסוימת במחוז ד'מאר, ואשר עמד בקשר עם חכמי מחוז שרעב, ולכן נוצר רושם כאילו הוא מחכמי שרעב (ע"ע הבא).
מרי יוסף בן יוסף יתים היה מגדולי חכמי מחוז שרעב במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא היה מגדולי המקובלים והמשוררים. לא ידוע מתי נולד ובאיזה ישוב במחוז שרעב חי ופעל. יתכן מאוד, כי הוא מחכמי מחוז ירים (ע"ע קודם), אשר שהה במחוז שרעב ואף עמד בקשר הדוק עם חכמי דרום תימן.
מצאתי פסק דין שכתב בשנת תרמ"ה (1884), ולפי זה אני מעריך, כי נולד במחצית הראשונה של המאה הי"ט, ולכל המאוחר באמצע המאה הי"ט....
מרי ישראל בן יוסף יתים הוא, כנראה, בנו של מרי יוסף יתים, מגדולי חכמי דרום תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא ידוע לי מספר הפטריות אשר העתיק בשנת תרצ"ג (1933). בכת"י לא מוזכר שם המקום ואם הוא ממשפחת יתים, וכנראה, שחי באחד הישובים בדרום תימן. יתכן והוא לא ממשפחת יתים.
בכה"י ק"י דפים, כולל הברכות בנוסח השאמי כמו "ולעלובת נפש", אך חלק ממנהגי ההפטרה כמנהג הבלדי, לדוגמה, הפטרת ג'...
מרי משה יתים הוא, כנראה, בנו של מרי יוסף יתים מגדולי חכמי ירים במחצית השנייה של המאה הי"ט. נולד בשרעב או במחוז ירים בסוף המאה הי"ט. חי בעיר ירים.
בשנת תרפ"ד (1924) הוסמך לרב קהילה ודיין ע"י גדולי חכמי צנעא מרי אהרן כהן, מרי יחיא קאפח, מרי יחיא יצחק ומרי יחיא אביץ'. הוא הוסמך יחד עם מרי שלום בן מת'נא הלוי מהעיר דמת.
בחדש אייר תרפ"ז (1927) הסמיך לשוחט את ר' יחיא בן יחיא משה...
מרי עואץ יתים היה חכם במאה העשרים. ידוע, כי לימד והסמיך לשחיטה שני יהודים מהכפר כובאינה שבמחוז רדאע, לאחר ששוחט הכפר מרי יחיא סאלם לוי נפטר.
יתכן והכפר כובאינה הוא הכפר כובאן, בו שכן הדיין מרי משה בן יוסף יתים, ושם חתם על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים ששלחה התאחדות התימנים בשנת תש"ח (1948). אם כן, סביר מאוד שר' עואץ היה בנו או ממשפחתו. יתכן, ומדובר בשני כפרים שונים עם צליל שם זהה, האחד...
מרי יתר בן סעדיה היה מחכמי העיר צעדה, בצפון הרחוק של תימן במחצית השנייה של המאה הט"ז.
הוא מוזכר בספר המוסר שחיבר מרי יחיא אלצ'אהרי, אשר חי במרכז תימן בתקופה זו.
ר' יתר בן שלמה בן דוד העתיק פעמיים את התורה בשנת רנ"ח (1498) ובשנת רע"ח (1518). לא ידוע מקומו. חשיבות כתב היד הראשון היא עצומה ביותר, שכן הסופר כותב את כל שושלת היוחסין של משפחתו עד לשבט יהודה, חיזוק למסורת יהודי תימן, כי כמעט כולם הגיעו משבט יהודה ולא מגלות של שבטים אחרים.
יתכן ושני כתבי היד לא נכתבו ע"י סופר אחד אלא מדובר בסבא ונכדו. השמות זהים: יתר בן שלמה בן דוד, ופער של עשרים שנה...
ר' זכריה בן משה בן יוסף אלכ'אוי העתיק סידור בשנת תקכ"ט (1769) בישוב בית עגל שבמחוז חימה במרכז תימן.
בכה"י פ"ו דפים, חלקו הראשון חסר, ובידינו נותרו הדפים מההושענות לשבת שבחג הסוכות. נכתב במימון ר' יחיא בן אלחמאמי בן והב אלאכלופי, ועפ"י דבריו בקולופון מצבו היה קשה "בעול הזמן ועול לימוד התינוקות ועול טירוף הדעת ועול קוצר השכל". השלמת ההעתקה הייתה ביום רביעי, ט"ז בסיון תקכ"ט (1769).
...