יתים, משה בן יוסף

מרי משה יתים הוא, כנראה, בנו של מרי יוסף יתים מגדולי חכמי ירים במחצית השנייה של המאה הי"ט. נולד בשרעב או במחוז ירים בסוף המאה הי"ט. חי בעיר ירים.

בשנת תרפ"ד (1924) הוסמך לרב קהילה ודיין ע"י גדולי חכמי צנעא מרי אהרן כהן, מרי יחיא קאפח, מרי יחיא יצחק ומרי יחיא אביץ'. הוא הוסמך יחד עם מרי שלום בן מת'נא הלוי מהעיר דמת.

בחדש אייר תרפ"ז (1927) הסמיך לשוחט את ר' יחיא בן יחיא משה מהישוב ג'חזאן - נאדרה, מדרום למחוז עמאר בדרום תימן.

הוא שימש, כנראה, דיין ורב ראשי למחוזות רבים בדרום מרכז תימן בעשורים הרביעי והחמישי של המאה העשרים. בשנים תרצ"ה-תרצ"ח (1935-1938) הוא פוסק הלכות רבות ליהודי העיר דמת. בשנת תרצ"ה (1935) הוא חותם ראשון עם הדיין מרי שלום בן שלום צראב על הוראה לשוחטים בכל האיזור, כי הם חייבים לעמוד תחת הפיקוח של בית הדין גם לאחר קבלת ההרשאה לשחיטה. האגרת, מיום רביעי, ט"ו באדר ב' תרצ"ה (1935), נשלחה למרי בנימין שכר גמליאלי, מרי של הישוב אלמעזבה שליד העיר דמת.

ביום שישי, י' באייר תש"ח (1948) הוא חותם בשם "בי"ד כוכבאן השוכן בכפר אג'וראן מחכאם ירים", על אישור קבלת כספי הסיוע לעניים, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל לעניי תימן באמצעות ועד הרבנים בצנעא.

ביום חמישי, כ"א באב תש"ח (1948) הוא חותם ומאשר את תקנת חברי בי"ד של העיר רדאע ונכבדיה, העוסקת בשחיטה ובהטלת מס לקופת הציבור.

העיר רדאע היא מן הערים הגדולות ביותר בתימן, והדבר מצביע על השפעה עצומה שהייתה לו בכל האיזור הגדול של הערים: רדאע, דמת, ירים ועוד, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. מצד שני, לא מצאתי מסמכים כי הייתה לו השפעה גדולה במחוז שרעב בשנים אלו. ויתכן, כי בשונה מאביו, עזב את מחוז שרעב ושהה בעיקר במחוז ירים, ורוב פעילותו הייתה במשולש הערים רדאע-ירים-דמת.

בנו, כנראה, ר' עואץ (ע"ע הבא).

נפטר לא לפני כ"א באב תש"ח (1948), ולא ידוע לי אם זכה לעלות לא"י.