מרי משה בן מרי יחיא יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תרס"ז (1907). למד תורה אצל אביו, הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. הוא היה מחכמי העיר צנעא בעשרים השנים שלפני העלייה הגדולה לארץ, והוא חתום על תשובות ופסקי דין רבים. הוא היה מחשובי המנהיגים ושוחט ובודק מומחה.
הוא חתום עם חכמי צנעא על תשובות לחכמי העיר רדאע בשנת תרצ"ו (1936), עם החכמים מרי אברהם עמראני, מרי יוסף שמן ומרי חיים חובארה, תלמידיו...
ר' עואץ בן יוסף יצחק היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ג'בל עמר במאה הי"ט עם ר' שלום בן יוסף יצחק. הישוב שכן בסמוך לעיר המבצר חג'ה מצפון מערב לצנעא.
בסוף שנת תרי"ב (1852) היו מלחמות קשות מצפון לצנעא, ורוב יהודי הישוב היו נתונים בידי שבאים. לאחר שחזרו היהודים לישוב, התרופפו חיי הדת והמוסר, והיחסים בקרב הקהילה התערערו. שני מנהיגי הקהילה, האחים ר' שלום ור' עואץ בני יוסף יצחק, היו טרודים...
מרי שלום בן אברהם יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תרס"ה (1905). למד תורה אצל חכמי העיר, והוסמך לרבנות ע"י מרי יחיא קאפח, החכם באשי, ומרי יחיא אביץ'.
משפחתו, משפחת יצחק, הייתה אמידה מאוד והתפרנסה מעיבוד עורות. שבעה אחים ואחות היו לו, אשר נפטרה בתימן. אחיו המפורסם הוא מרי יוסף בר' אברהם, אשר היה מרי של בית הכנסת יד הרמב"ם בקרית אונו. הוא אישית לא הצליח בעסקיו, ומאידך גיסא אהב ללמוד תורה, ולכן...
ר' שלום בן יוסף יצחק היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב גבל עמר ליד מחוז חג'ה במרכז תימן במאה הי"ט, עם אחיו ר' עואץ.
לאחר המלחמות הקשות בשנת תרי"ב (1852) הוא ואחיו לא עסקו בתיקון הפרצות וניהול תקין של הקהילה. חברי בית הדין בצנעא כעסו עליהם, אך הם טענו שאין באפשרותם להמשיך לנהל את הקהילה, ובשנת תרי"ג (1853) חברי בי"ד צנעא שלחו אגרת לשני האחים, וממנים אותם לעוזרים של השליח ר' דוד בן שלום...
מרי שלום יצחק הלוי נולד בשנת תרנ"א - 1891, והוא בנו של הרב הראשי מרי יחיא יצחק עלה לארץ בשנת תרפ"ג - 1923 ושמש הרב הראשי ליהודי תימן בשנים תרפ"ה - תשכ"א (1925 - 1961), וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. ראה באנציקלופדיה ע' 239 - 240.
מצורף בזה צילום* חתימה להרשאה לשחיטה לר' אברהם בן חיים חובארה בשנת תש"ב - 1942 בת"א. הוא חתום לאחר דודו מרי יוסף יצחק אלקאצ'י.
מרי שלום בן מרי יחיא יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תרנ"א (1891). הוא בנו הבכור של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. למד תורה אצל אביו וסבו וחכמי העיר. נשא לאשה את מרת שרה, בתו של הדיין מרי אברהם בן אהרן הכהן. בתימן נולדו לו שלוש בנות ובן, ובארץ שלושה בנים ושלוש בנות. התפרנס בתימן עם חמיו בהכנת בגדי מלכות למשפחת המלוכה בתימן. עלה לארץ בשנת תרפ"ג (1923). נבחר לחבר בית הדין הרבני בת"א, ושימש הרב הראשי...
מרי שלום בן משה יצחק הלוי נולד בצנעא בשנת תר"מ (1880). הוא אחיו של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.
עסק רבות בגמילות חסדים, הצלת יתומים משמד האיסלאם והרבצת תורה ברבים. הוא חתום על הסכמה לספר אמונת ה' שיצא לאור בצנעא בשנת תרצ"ד (1934), ואשר בא להגן על הקבלה מפני הספר מלחמות ה' שחיבר החכם באשי מרי יחיא קאפח. על הסכמות לספר חתומים גם גדולי חכמי צנעא: מרי יוסף שמן, מרי יחיא נחום, מרי שלום...
מרי יוסף בן משה יצחק הלוי (אלקאצ'י) נולד בצנעא בשנת תרל"ב (1872), והוא אחיו של מרי יחיא יצחק הלוי, הרב הראשי, ואחיו של ר' חיים. למד תורה בבית מדרשו של סבו מרי שלום מנצורה ומרי חיים קורח.
היה תלמיד חכמים ופעיל ציבור. בצנעא שימש נציג הקהילה בפני השלטון התורכי והאימאם.
עלה לארץ בשליש הראשון של המאה העשרים, ובשנת תרצ"ב (1932) שימש רב שכונת נורדיה בתל אביב הקטנה.
כתב חיבור...
ר' יהודה ירימי נולד בעיר מנאכ'ה שבמרכז תימן בשנת תרי"ג (1853). נשא אישה ממשפחת קאפח בצנעא בשנת תרל"א (1871), ולאחר שנים חזר לעיר מנאכ'ה. נולדו לו חמש בנות. בשנת תרס"ג (1903) נפטרה רעייתו, ואז נשא אישה שנייה, את מרת בד'רה ממשפחת משרקי, ממנה נולדו לו ארבעה בנים ושלוש בנות. התפרנס מנפחות.
עסק רבות בלימוד תורה, היה ירא שמים ונאמן בעסקיו. התפרסם מהיותו חרזן, בדחן וידע לרתק אנשים רבים...
ר' יוסף בן יצחק ירימי כתב חיבור "אסופת שומרים, מוסרים יקרים, סיפורים משמחים, מלוקטים מספרים ישנים וחדשים".
לא ידוע היכן נכתב. החיבור נכתב בשנת ת"ש (1940). בכה"י ק"א דפים.