מרי ישועה נולד בשנת תקכ"ט (1769) בעיר עדן. לא ידוע לי שם אביו וכינוי משפחתו. הוא ידוע לי מתוך דברי נכדו, מרי שמואל בן יוסף עדני.
הוא שימש הרב הראשי והראב"ד בעיר עדן. נכדו כותב עליו שהיה גאון וחסיד, עסק הרבה בקבלה ועשה נסים רבים. נהג לשחוט כל שמחת תורה כבש לסעודת החג עם חשובי הקהל.
מעשה נסים מסופר עליו: פעם אחת שחט בשמחת תורה כבש והנה הריאה נטרפה. ביקש מהם להחזיר את הריאה למקומה...
ר' ישועה בן (חייא) (כנראה יחיא בשינוי סדר האותיות) העתיק את הספר מורה נבוכים לרמב"ם במקור בשפה הערבית (=דלאלה אלחאירין), עפ"י הערכה במאה הי"ג- י"ד. לא ידוע מקומו. בכה"י קצ"ז דפים.
את כתב היד השלים ר' סעדיה בן מרדכי בן משה התימני, אשר עזב את תימן, והשלים את ההעתקה באחת מארצות מזרח בחודש אדר אתשמ"ג לשטרות (קצ"ב - 1432). ההשלמה היא מההתחלה עד דף 104, ב', והוא מהווה את כל החלק הראשון....
ר' ישועה בן יעקב היה פייטן וחיבר מרנות. לא ידוע זמנו ומקומו. פיוטיו מופיעים בסידורי תימן החל משנת רנ"ח (1498), ויש להעריך עפ"י חיבור המרנות בתימן, אשר היה מקובל במאות י"ב-י"ד, כי אף ר' ישועה בן יעקב חי בתקופה זו.
ידועים שני פיוטים-מרנות: "מרן יה מתי תשבור קרן הצעירה", סימן הפיוט: ישועה בן יעקב. פיוט נוסף: ""מרן יונת אלם קץ ישעה כי משך", וסימנו: ישועה, וכנראה אף הוא מחבר פיוט זה.
...ר' ישועה בן נגיד תימן מצ'מון היה נגיד תימן והחליף את אביו בתפקיד. נולד בסוף המאה הי"ב או לכל המאוחר בתחילת המאה הי"ג. חי בעיר עדן.
הוא ידוע ממסמכי הגניזה בקהיר, ומשם נראה כי משפחת נגידי תימן היו כולם ממשפחתו וחיו כולם בעדן במאות י"א-י"ג. אף אחיו, ר' חלפון השני, היה נגיד. הוא נפטר שנתיים אחרי אחיו. אחיו החליף את אביו ר' מצ'מון, וכאשר נפטר אחיו חלפון, החליף אותו ר' ישועה.
ולפי זה...
ר' ישועה בן עואץ בן ישועה העתיק סליחות, עפ"י הערכה במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. בכה"י פ"ט דפים, ובסופו "זכה הכותב והנכתב לו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו".
בדף פ"ט מפתחות לסליחות ובסופו כתוב:
"האדא אלתכלאל חק ישועה בן מ"ו עואץ בן מ"ו ישועה, הקורא בו ישמח והגונבו ימח בזכות אברהם בן תרח אכי"ר".
מרי ישועה בן עמר היה חכם או דיין בצנעא באמצע המאה הט"ז. הוא חתום על תקנות ציבור העוסקות בכללי התנהגות בסעודות מצווה.
הרב עמרם קורח, הרב הראשי לתימן, אשר מצא את המסמך ופרסמו, העריך את כתב היד ארבע מאות שנה לפני שכתב את ספרו סערת תימן בשנת תשי"ד (1954), וא"כ, מדובר על אמצע המאה הט"ז בערך.
החכמים החתומים על התקנות עפ"י הסדר: "דוד בן אברהם יש"ל, שלם בן שלמה יש"ל, דוד בן אברהם, יוסף...
ר' ישע בן דוד בן נחום העתיק הלכות שחיטה במאה הי"ז בעיר חמדה אלקלעה שבמרכז תימן. אין בידי פרטים נוספים, ואין אפשר לבדוק את גוף כתב היד, שכן נותר רק דף בודד של הקולופון.
י"ל נחום מצא בדף הקולופון את שנת קע"ד, והעריך כי מדובר בשנת בקע"ד לשטרות? (תרכ"ג - 1863).
ואולם, יש הסתברות גבוהה יותר לומר, כי מדובר בשנת אתתקע"ד לשטרות (תכ"ג - 1663). מצאתי כתבי יד בו הסופרים קיצרו חלק מהשנה....
ר' ישע בן שלום בן סעדיה העתיק את מדרש הגדול בערים תנעם ואלג'יל בסוף המאה הט"ז. בכה"י קנ"ה דפים מדרש הגדול לחומש בראשית, ורט"ו דפים למדרש חומש שמות. בכתב היד כתיבות שונות, ויתכן כי המדרש לשני החומשים לא נכתבו ע"י ר' ישע בן שלום. מ"מ, מסתבר יותר שנכתבו בזמנים שונים.
בדף 151ב'-154א' "שרח ע"י ר' ישע בן שלום אלאלפאף אלעוידה מן פרשת ויהיו חיי שרה". החלק הראשון עם ספר המרגלית, הסתיים ביום שני...
מרי ישעיה בן דוד היה דיין וראב"ד בישוב מצעב שבמחוז כ'ולאן בשנת תכ"ז (1667). הוא ידוע מתוך פסק דין העוסק בפסיקת מזונות ליתומות, לבנות של אחסן בן אברהם ענאבי, באמצעות האפוטרופוס אברהם בן שלמה ענאבי. הוא חתום ראשון על פס"ד, וכנראה, שימש ראב"ד. אחריו חתומים הדיינים מרי יוסף בן נתנאל ומרי דוד בר' סעדיה.
ר' ישראל בן יוסף בן ישראל בן יוסף בן משה, ויש המכנים את המשפחה משתא, נולד במחוז שרעב במחצית השנייה של המאה הט"ז. הוא בנו או אביו של המשורר המפורסם ר' יוסף בן ישראל.
ידוע כי העתיק שני סידורים לפחות וכתב שירים. מרי שלום שבזי כותב במדרש חמדת ימים לפרשת בלק:
"וכן היה בשנת שע"ט ליצירה (1619) אתתק"ל לשטרות... ומצאתי שכתב הרב ר' ישראל ספרא (ב"ר יוסף זלה"ה) שנולדתי באותה שנה אני צעיר...