בקטעי הגניזה נשתמרו שתי אגרות, ומהן ניתן להסיק, כי מרי כלף-חלפון בן יצחק מעדן, היה תורם קבוע לישיבות הגאונים וישיבות במצרים בשנת ד'תתצ"ב (1132). הוא שלח תבלינים ומתנות יקרות באופן קבוע, ובתמורה שלח לו מכתב תודה סופר וחזן הישיבה במצרים, ר' חלפון בן מנשה הלוי אבן אלקטאיף. ממכתב גניזה זה ניתן להסיק, כי גם אביו, ר' יצחק, היה תורם קבוע לישיבות, והיה עדיין בן החיים בשנת ד'תתצ"ב (1132).
הוא...
מרי דוד כלף היה חכם או דיין בבי"ד של הישוב חמיאר שבמחוז שרעב, בשנת תס"ח (1708), בראשות מרי שמעון בן המשורר הלאומי מרי שלום שבזי.
הוא חתום רביעי על שטר פסק דין העוסק במכירת כתב יד ביום רביעי, ד' באב בי"ט לשטרות (תס"ח - 1708). על פסק הדין חתומים שמונה חכמים: מרי שמעון שבזי בן המשורר הלאומי, מרי יעקב בן שלמה, מרי משה בן שמואל, מרי דוד כ'לף, מרי יוסף חובישי, מרי משה אברהם, מרי יוסף החמיארי...
מרי יהודה כלף היה חכם במרכז תימן במאה הי"ט ואולי אף בצנעא. הוא ידוע מתוך ספרו של מרי דוד בן שלום ג'מאל-גמליאל, אשר חי בצנעא באמצע המאה הי"ט, וכתב חיבורים שונים כמו חפץ דוד ועוד. בחיבוריו הוא מזכיר רבים מחכמי תימן בני דורו וביניהם הוא מזכיר את "מכ"י יהודה כלאף נ"ע", וכן "ליקוטי".
משמע, שמרי יהודה כלף כתב חיבור כלשהו העוסק, כנראה, בליקוטים לתורה, וכי נפטר בזמן שמרי דוד גמליאל כתב את...
ר' סעדיה כלף היה נשיא וראש הקהילה היהודית בקרית אלקאבל מצפון לצנעא בשנת תרע"א (1911).
הוא ידוע מתוך דברי שליח העלייה יבניאלי, אשר סייר בתימן בשנה זו. הוא כותב ביומניו, כי בקרית אלקאבל, ישוב אליו ברחו רבים מיהודי צנעא בגזירות הקשות, הייתה מחלוקת בין נשיא הקהילה, ר' סעדיה כלף, לבין רב הקהילה מרי סעדיה קאפח.
מרי סעדיה בן זכריה כלף כתב חיבור העוסק בליקוטים לתורה, למגילות ולעין יעקב בעיר כוכבאן ממערב לצנעא בשנת תק"א (1741).
בכה"י קמ"ז דפים, ובו שני חלקים: חלק א' - ליקוטים לתורה (עד דף קי"ב), וחלק ב' - ליקוטים למגילות (דפים קי"ג-קי"ד).
בחלק הראשון העתיק את פירוש רש"י לתורה, וכן ליקוטים שחיבר ממדרשים שונים, ספרי מקובלים ראשונים ועוד, כמו: תרגום, יב"ע, מדרש תנחומא, בעל הטורים, זוהר,...
ר' זכריה בן יוסף בן אברהם בן סעדיה בן עודד אלכ'לפי העתיק את פירוש רש"י לתורה ולחמש מגילות בישוב ד'נח בשנת תל"ו (1676). השלמת ההעתקה היתה ביום חמישי, י"ג באב שנה זו.
בכה"י קל"ה דפים, ואינו שלם. נכתב במימון ר' יעקב בן דוד בן שלמה אלחגבי. יתכן והסופר הוא קרוב משפחה של ר' שלמה בן דוד כלפי מאותו ישוב, אשר העתיק או מימן את העתקת מדרש הגדול לחומש שמות בשנת שע"ז (1617).
בסוף הפירוש...
מרי יהודה כ'מרי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שלישי י"א בניסן בפ"ג - תקל"ב - 1772 גירש יוסף בן סעיד מהלא את אשתו חנה בת מרי יהודה אלכ'מרי.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש יוסף בן סעיד אלמהלא את אשתו חנה בת מ"ו יודא אלכ'מרי, וחתך לה בגדים, ונשאר לה מזכויותיה שני קרוש. קנה לשלמם שמינית קרוש כל שבוע, החל מן השבוע שלאחר פסח בפ"ג. יום...
מרי יהודה בן חיים כ'מרי נולד בעיר כאו שבמחוז ירים בשנת תרנ"ט (1899). למד תורה אצל חכמי הישוב ואצל מרי יחיא נחום, שליח בי"ד צנעא לקהילות השונות. עמד בקשרי שו"ת בהלכה עם הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949), התיישב במושב שתולים, שם שימש רב האיזור, והשוחט והבודק למושב ולסביבה. עסק בזיכוי הרבים ובהרבצת תורה.
חיבר שני ספרים שעדיין בכתובים, מבוא...
ר' דוד בן יחיא לוי כ'מרי-חטאב היה סופר לפני שנת תקפ"ג (1823) במרכז תימן כנראה. לא ידוע זמנו במדויק ומקומו.
הוא נחשב סופר מתמחה למסורות כתיבת ספרי תורה. הוא ידוע לי מתוך תאג' אשר העתיק הסופר הידוע מצנעא ר' יהודה בן דוד חאזי בשנת תקפ"ג (1823), שם הוא כותב:
"כתר תורה והוא חמשה חומשי תורה כפי שנמסר לנו מאבותינו וכו' ממה שמצוי אצלינו בארץ תימן מספרי הראשונים והאחרונים שהעתיקום מימי...
מרי שלום כ'רמבא היה חכם בעיר צנעא או בישוב אלגב שבמחוז אנס, מדרום לצנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, שם נכתב, כי סעיד בן מעוצ'ה אהרון מהישוב אלגב, גירש את אשתו היבמה רומיה בת מרי שלום כ'רמבא בגט שליחות. השליח הוא מרי משה חדאד, וניתן ביום רביעי כ"ט באדר א' בפ"ו - תקל"ה - 1775. מחשש לכפייה במתן הגט הגט ניתן שנית.
לא ידוע האם הבעל הוא תושב הישוב אלגב...