מרי יחיא עמראן היה חכם בישוב חוצנין אלקאבלה בתחילת המאה העשרים הכפר חוצנין אלקאבלה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך עמראן, חדאד, יחיא ועוד חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו אחיו מרי יוסף עמראן ומרי שלום חדאד
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים בפנקס כתוב, כי הוא ואחיו מרי יוסף תרמו כל אחד ארבע...
ר' יחיא בן סעדיה עמראן היה, כנראה, ממנהיגי הישוב היהודי בדלאג' בסוף המאה הי"ט.
הוא חתום על כתובה לאחר ר' שלמה בן יחיא סעד, בכתובה של יחיא חג'בי וחמאמה חג'בי. יתכן, והם חתומים בתור עדים בלבד.
מרי יחיא צאלח שלום עמראן היה ממנהיגי הקהילה היהודית בדאר סעיד סמוך לעלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום על הסכם בנושא הנהגת ציבור בבית הכנסת של דאר סעיד וטענה על פגיעה. ההסכם הוא מכ' בשבט תש"ח (1948), וחתום עליו גם ר' חיים בן שלום בדוח. ההסכם קובע, כי ר' מסלם וחש ישלם לבעל דינו יחיא סאלם מעוצ'ה סכום של שלשה ריאל פיצוי על העלבתו, וכי ר' מסלם וחש הוא הראשון לכל דבר שבקדושה בבית הכנסת.
מרי מחפוץ' בן יוסף עמראן היה חכם בישוב צ'וראן בתחילת המאה העשרים עפ"י ההקשר נראה, כי מדובר בכפר צ'וראן הנמצא במחוז אנס, מדרום לצנעא, ולא בישוב צ'וראן שבדרום תימן
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך עמראן, סעאדי, עואץ', מחני, דחבאש, חמאמי, מעוצ'ה ועוד חכם נוסף בקהילה בתקופה זו מרי שלמה חמאמי
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...
מרי משה עמראן היה מחכמי עיר המקובלים מועיציריה בתחילת המאה העשרים. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא דודו של מרי סעדיה בן אור - דוראני, והוא זה שסיפק לו חומר על העיר וחכמיה מסוף המאה הי"ט.
מרי סעדיה עמראן היה דיין במחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה לשחיטה לרבנות ולדיינות, אשר העניק למרי חיים בן אברהם שרעבי רב אזורי מטה יהודה (עיין ערך)
כתב ההרשאה ניתן ביום ראשון ג' באדר ברמ"ח - תרצ"ז - 1937 חתומים על ההרשאה מרי חיים בורא, מרי משה בורא, מרי משה כלף ומרי סעיד עמראן הוסיף את חתימתו שליח בית דין צנעא מרי שלום מחפוץ' בכתב ההרשאה לא מצוין שם...
מרי שלמה בן שלום עמראן היה דיין בבי"ד של הישוב דאר סעיד במאה העשרים.
הוא ידוע מתוך פסיקה העוסקת בהסדרת השחיטה בישוב דאר סעיד. הפסיקה נושאת את התאריך ח' בניסן, ולא כתובה השנה. בשטר מוזכר, כי ר' מסלם וחש הוא השוחט המוסמך בישוב, וכי ליחיא מעוצ'ה אין סמכות להביא שוחט אחר בישוב, ואם יביא יקנס. ר' מסלם וחש מוזכר בפסקי דין נוספים. עפ"י שטרות ופסקי דין שבהם מעורב ר' מסלם וחש נראה, כי גם שטר פס...
ר' אברהם בן אברהם עמראני היה ממנהיגי הקהילה היהודית בצנעא בסוף המאה הי"ט.
הוא ידוע לי ממסמכים חדשים שהתגלו לי לפני מספר חדשים, מסמכים השייכים לשלמה טיירי מקרית אונו. רובם קשורים במשפחתו ובאביו, ר' צבי בן אברהם טיירי, ראש בית הכנסת טיירי בצנעא ומעשירי העיר.
מסמך זה מיום רביעי כ"א באייר בקו"ץ לשטרות (תרמ"ה - 1885), והוא מסמך צוואה של דוד בן יחיא שלמה, המתייחס גם לאשתו מרים בת...
מרי אברהם בן יעקב עמראני נולד בצנעא בשנת תרל"ה (1875). לקראת סוף המאה הי"ט הוא היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא, אשר התכנסה בית הכנסת של מהרי"ץ.
התפלל בכניס אלטיירי בצנעא.
מונה לדיין, להערכתי, בתחילת המאה העשרים ולא יאוחר משנת תר"ע (1910). בשנה זו הוא חתום על תשובות חכמי צנעא לקהילה התימנית בירושלים, בעניין אפיית מצות בחול המועד פסח. התשובה מיום שלישי ט"ו בשבט תר"ע (1910), ועמו...
ר' סעדיה בן ישועה עמראני העתיק את שלוש המגילות עם פירוש מהרי"ץ במאה הי"ט. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו, ולהערכתי, נכתב במרכז תימן.
בכה"י ע"ט דפים, ובהם המקרא, בצידי הדף התרגום הארמי, ובתחתית העמוד פירוש רש"י. פירוש מהרי"ץ בשולי הדפים, כולל גם פירושים נוספים. נכתב במימון ר' סעדיה בן אברהם בוסאני.
בשער כתב היד כתוב:
"זה ספר שלש המגילות שיר השירים ורות וקהלת, עם תרגום רב...