ר' סעדיה בן שלום עמראני כתב תשובה או שהוא הבעלים של כה"י. כתב היד מהמאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת כתיבת התשובה, ומקומו של ר' סעדיה עמראני. התשובה היא בת שני עמודים, ועוסקת בענין מלאכה ביום טוב ובענין הקריאה בתורה. בעמוד הקודם כתוב "אני הצעיר סעיד בן סאלם אלעמראני". בכתב היד תשובה נוספת העוסקת בנושא אישות.
חכמי תימן
מרי שלום עמראני היה חכם בישוב צ'ולימה בתחילת המאה העשרים נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט העיר צ'ולימה נמצאת במחוז חאשד מצפון לצנעא
בתקופה זו מנתה הקהילה שבעים וחמש משפחות בערך אדור, עמראני, מנצור, שרוי, מנס, ג'לי, גהדרי, סוכיתל, קוזלה, נגאר ועוד חכמים נוספים בתקופה זו מרי חיים אדור ואביו מרי יחיא אדור, מרי יחיא בן חיים ומרי יוסף מנצור
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר...
מרי שלמה בן יעיש עמראני היה דיין בעיר צעדה בצפון הרחוק של תימן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. בשנת תרע"ו (1916) אירע סכסוך בין שני אישים בצנעא, האחד מנכבדי העיר והשני מן התקיפים ובעלי הזרוע. בי"ד צנעא העדיף לא לדון אותם אלא להפנות אותם לבי"ד אחר, וכיון שהכירו את מרי יעבץ, ראב"ד ורב ראשי בצעדה, כחכם ואיש חזק הפנו אליו את הדיון. הרכב בית הדין היה מרי יעבץ - ראב"ד,...
רב עיר, יאפיד - מרכז תימן, מאה י"ח-י"ט
מרי שלמה בן שלום עמראני היה מרי של הישוב יאפיד, העיר הראשית בהרי חראז, מדרום מערב לצנעא, באמצע המאה הי"ט.
ר' יעקב ספיר ביקר בתימן בשנת תרי"ט (1859), ובשנה זו מתארו כישיש. לפי זה, נראה, שנולד בשנת תק"מ (1780) בערך. ספיר כותב בתיאורו, כי הישוב מנה נ"ב בתי אב, רובם עשירים ולהם שני בתי כנסת. הבית הגדול בישוב היה ברחוב התחתון שבעיר "בראשות הרב...
ר' יהודה בן יוסף עדוי עמראני העתיק קובץ חיבורים בהלכות שחיטה וטרפיות במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו. כה"י נכתב במימון ר' אהרן בן סעדיה חדאד-תאם. נראה, כי שם משפחתו הוא עדוי, וכאשר עזב את העיר עמראן כונה עמראני.
בכה"י קכ"א דפים, ובהם: הלכות שחיטה לרמב"ם, חסרים כמעט כל שלושת הפרקים הראשונים (דפים א- יז, ב), הספר זבח שלמים לר' יהודה דיואן (ד' יח, א-מד, ב'), פירוש מרי...
ר' שלמה בן שלמה עמרי העתיק שו"ע טור או"ח בשנת תרי"ט (1859) בעיר תנעם.
בכה"י קמ"ה דפים, ובהם שו"ע טור או"ח עם הגהות הרמ"א ועם פירוש גור אריה. הועתק מדפוס מנטובה תפ"ג (1723). בשער כה"י שינה הסופר את שם העיר מנטובה ורשם תנעם היא עירו.
בקולופון כתוב:
"ותהי השלמת המלאכה... יום ה' כ"ד ימים לחודש אייר שנת בק"ע (לשטרות, תרי"ט - 1859) אני הכותב... הצעיר סלימאן בן סלימאן עמרי יצ"...
ר' עמרם בן טוביה העתיק את הלכות הרמב"ם בשנת קמ"ג (1383). לא ידוע מקומו.
בכה"י ר"ב דפים, ובהם העתיק את ספר זמנים ממשנה תורה לרמב"ם. בדף 1 חרוזים וטיב מידות ומטבעות.
מרי עמרם בן יהוחנן היה נציג ישיבות הגאונים, ומחכמי העיר צעדה, שבצפון הרחוק של תימן, בסוף תקופת הגאונים במאה הי'-י"א. יתכן, כי היה ראש הקהילה בעיר.
הוא ידוע מתוך מסמכי הגניזה, ובאחד המסמכים שולח אחד הגאונים מכתב המיועד "אל עמרם בר' יהוחנן מן צעדה". בתחילת המכתב כותב הגאון, אשר איננו יודעים את שמו, הקדמה מלבבת בה הוא מזכיר את "אהבתך ואהבת אביך מימי קדם", משמע, שהיו קשרים לאותו גאון גם עם...
מרי עמרם בן יצחק היה דיין בצנעא במחצית השנייה של המאה הט"ז. להערכתי, נולד בצנעא בתחילת המאה הט"ז.
הוא חתום על שני פסקי דין העוסקים במכירת תאג' בצנעא.
המסמך הראשון הוא מיום שישי ט"ז בשבט של"ד (1574), וחתומים עליו הדיינים מרי יוסף בן אברהם ראב"ד, מרי עמרם בן יצחק ומרי זכריה בן ישועה בן יוסף. הקונה הוא יחיא בן ישועה מחפוץ' הלוי, והמוכר הוא יחיא בן יוסף חמאמי-סרי.
המסמך...
ר' עמרם בן מימון בן עזרא בן סעדיה העתיק את הלכות הרמב"ם ספר נזיקין בעיר טוילה ממערב לצנעא בשנת קי"ד (1353).
בכה"י פ"ח דפים, עם עטורים. העתיק כנראה לשמוש אישי, וסיים ביום ראשון בחדש תשרי.
בקולופון כתוב:
"הלכות רוצח ושמירת נפש, שלושה עשר פסקים. שלים בסייעתא דשמיא בירח תשרי שנת אתרס"ה שנין לשטרות (קי"ד - 1353) יום חד בשבא במדינת אלטוילה יהא סימן טוב למריה עמרם ביר' מימון...
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 15
- 16
- 17
- 18
- 19
- 20
- 21
- 22
- 23
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »