צפר, עואץ-עודד בן שלמה

מרי עואץ-עודד בן שלמה צפר היה דיין בעיר רדאע באמצע המאה הי"ח. הוא פעל בשנים תק"ה-תקכ"ד (1745-1764). הוא ידוע מתשובות מהרי"ץ וממסמכים שפרסם יוסף טובי.

בתשובות מהרי"ץ חלק א' ס' ס"ה מפרט מהרי"ץ סדרת דיונים בין בי"ד צנעא לבין בי"ד רדאע, בעניין אישה מינקת מהישוב גחאף שהתגרשה, האם מותר לה להנשא תוך כ"ד חודש.

התשובה המקורית משנת בע"ה לשטרות (תקכ"ד - 1764), וחתמו עליה: ראב"ד מרי פנחס בן שלמה עראקי, מרי יחיא בן משה קרואני ומהרי"ץ, וכן מרי יחיא בן נשיא הקהילה ר' שלום עראקי. אלא שבי"ד רדאע שינה את נוסח השאלה וטען שהדבר אסור. בתגובה, מהרי"ץ שלח תשובה מפורטת בה הוא תוקף את מרי עואץ צפר בשתי טענות, האחת "ודייקו דיוקים צנומות דקות אין ראוי להעלותם על ספר", והשניה, בה הוא ומרי יחיא עראקי תוקפים אותו בחריפות על שינוי נוסח השאלה שכמעט והטעתה את בי"ד צנעא. נראה, כי מרי עואץ היה הדמות המרכזית בפרשה זו.

ממסמכים שפרסם יוסף טובי עולה, כי היה סוחר וחי בעיר רדאע, ואילו בניו היו סוכנים וישבו מחוץ לעיר.

הוא חתום על מספר מסמכים, שהקדום שבהם הוא משנת תק"ה (1745), בה שימש דיין שלישי עם מרי עודד בן סעדיה כ'באני ומרי אהרן בן שלמה אפצ'ל. בפסק דין התירו חברי בי"ד לשלום אלצ'אהרי להעביר י"ד קרוש מכספי המס של בית המטבחיים לנשיא הקהילה ר' שלום סנגאב, כדי לפדות מהמוסלמים שני ילדים שפותו להתאסלם.

בחודש שבט תק"ח (1748) הוא חתום שלישי עם אותו הרכב, בו מתירים את שבועתו של נשיא הקהילה שרצה לפרוש מתפקידו.

בשנת תק"ט (1749) הוא חתום על הסכם בי"ד בין מלמד תינוקות מרי שלום בן שלמה וג'ים לבין דודו אחי אביו סעיד בן אברהם.

בחודש סיון תקט"ו (1755) הוא חתום שלישי על פס"ד בעניין חוב של שלמה בן מנצור. חתומים עפ"י הסדר: מרי סעדיה בן חטר והב - ראב"ד, מרי אהרן בן שלמה פצ'ל ומרי עואץ צפר.