חכמי תימן

תצוגת 81 - 90 מתוך 147

ר' סעדיה בן יחיא בן זכריה העתיק בעיר ביצ'א שבדרום מזרח תימן סידור במאה הי"ט-כ', עפ"י הערכה. לא ידועה שנת הכתיבה.

בכה"י נ"ה דפים, הסידור כמנהג יהודי אלביצ'א ובו הפיוטים הרגילים לר"ה, תוספות רבות עפ"י הקבלה לפני תקיעת השופר, נוסח היתר ליו"כ, סליחות ליו"כ, פיוטים לשמחת תורה וברכה לרבים כמנהג העתיק בתימן.

בקולופון דף 55 כתוב:

"נשלם שבח לאל בורא עולם הוא יזכיני הקב"ה לכתוב...

בבי': כת"י מנחם יעקב 122-69678.

מרי סעדיה בן יחיא משה היה חכם בישוב גבי בתחילת המאה העשרים. הכפר גבי נמצא באזור ריימה, ממערב לעיר ד'מאר.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: בשארי, טאצה, ימני, צג'יר, כהן, חדאד, סעיד ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מקי סעדיה אללונטה, מרי יחיא שלמה ומרי רצ'א כהן.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא...

ביב': פנקס השליחות ע' י"ב

ר' סעדיה בן יעקב או ר' זכריה בן יצחק העתיק את התורה בראשית ושמות בעיר טוילה בשנת שנ"ט (1599). בכה"י קט"ו דפים, עם טעמים, מסורה ופירוש רש"י.

בקולופון דף 115א' כתוב:

"נשלמה זאת התורה... אתתק"י לשטרי (שנ"ט - 1599) במדינת אלטוילה".

בסוף כה"י חתימות ר' זכריה בן יצחק וסעדיה בן יעקב. אולי שניהם העתיקו יחד את התורה, ויתכן כי הם קשורים בצורה אחרת לכתב היד.

בבי': כת"י ירושלים 1061°4.

ר' סעדיה בן יעקב העתיק את התורה בישוב ער אלאעצב בשנת תי"ז (1657).

כה"י נמצא בידינו בשני כרכים. כרך ראשון חומש ויקרא עד פרשת קרח, וכרך שני מפרשת קרח עד סוף התורה. בכה"י תרגום ארמי ותפסיר רס"ג. השלמת הכתיבה הייתה בי"ב באייר שנה זו. עפ"י דבריו היה דחוק בעול הזמן ועסק בלימוד תינוקות.

בקולופון בכרך השני כתוב:

"נשלמה תרי עשר יומין לירח אייר שנת אתתקס"ח שנין לשטרו' (תי"ז -...

בבי': כת"י קמברידג' 550-549/18705-18706.

ר' סעדיה בן יעקב העתיק והשלים את הלכות הרמב"ם בישוב בית אלגראבי במרכז תימן, מצפון לצנעא ולעיר עמראן, בשנת ר"ן (1490).

בכה"י ע"ו דפים, ובהם ספר משפטים מתוך משנה תורה לרמב"ם. חסר בתחילת הלכות שכירות וקטע מהלכות שאלה ופקדון.

בכה"י דפים בכתיבות שונות, ובדף 76ב' כתוב: "נכתב על שם... יפת בן סעדיא", "כתיבת... נתן בן דוד ברב חיים בן דוד... המבין".

בקולופון דף 76א' כתוב:

...
בבי': כת"י בהמ"ל 3403-5449.

ר' סעדיה בן יפת היה נגיד בכפר נגד מריח בשנת רמ"ו (1486). אף אביו ר' יפת היה נגיד.

שניהם ידועים לי מתוך כתב יד, ובו העתיק ר' שלמה בן בניה הלוי משנה עם פירוש הרמב"ם לסדר זרעים.

ר' סעדיה מימן את העתקת המשנה.

בקולופון ר' שלמה בן בניה הלוי כותב:

"כמל אלנצף אלאול מן סדר זרעים (נשלם חצי הראשון מסדר זרעים) בעזרת שדי... הטוב בכל מדותיו והישר בכל אורחותיו, תפארת המסובין...

בבי': גברא, מזרחי, ע' 20, 97; כת"י ירושלים yah105.

מרי סעדיה בן מסלם נולד בעיר איב שבדרום תימן, בסוף המאה הי"ט, כנראה.

בשנת תרפ"ט (1929) קיבל את הסמכת בי"ד צנעא להיות מפקח על הסמכת שוחטים במחוז איב והסביבה. בכתב ההסמכה כתוב, כי הוא מהישוב גבל בני אלחראת במחוז איב. חתומים על ההסמכה: מרי יחיא יצחק הלוי, מרי אברהם בן יהודה בדיחי, מרי יחיא נחום, מרי סעדיה בן יוסף עוזירי ומרי אברהם עמראני.

בנו, ר' משה הוסמך לשחיטה ע"י מרי יחיא נחום...

בבי': הרב אבירן הלוי; נסים ב' גמליאלי, תעודות מדמת, ע' 415-417.

מרי סעדיה בן מסעוד היה מגדולי חכמי העיר עדן במאה הי"ג. הוא מוזכר בחיבורו של מרי יחיא בר' סעדיה אבן אלחואס, אשר כתב חיבור בהלכות שחיטה וטרפיות בעדן בשנת הס"ח (1308). בחיבור הוא מזכיר שחלק מהשאלות שבחיבורו הם משל חכמי תימן, ולהלן קטע מדבריו:

"ומגאוני אנשי תימן כגון יחיא בר' סעד, ויחיא בר' שלום, וסעדיה בר' מסעוד, שכל אחד מהם מעילי ופתילי, וגבן שכן ששאבתי ממעין רבי' סעדיה בר' יעבץ הבבלי...

בבי': רצהבי, תורתן, ע' קס"ב-קע"א.

ר' סעדיה בן מסעוד הוא מקדמוני הפייטנים בתימן. שמו ידוע לי מתוך סידור כת"י שנכתב במאה הט"ז. בחלק של הסליחות והמרנות ליום כיפור מוזכרים פיוטים רבים שחיברו קדמוני הפייטנים בתימן, וביניהם מצאתי "מרנה" הפותחת במילים: שאו נא עיניכם אל אלהיכם וקראו אביכם רוכב שמים...".

לידה כתוב: "סימ'(ן) סעדיה בן מסעוד".

ואולי הוא מרי סעדיה בן מסעוד, מחכמי העיר עדן במאה הי"ג, ע"ע קודם.

בבי': כת"י ישראל צנעאני, אשדוד.

ר' סעדיה בן מעודד השלים את העתקת הרמב"ם בשנת רצ"ט (1539). לא ידוע מקומו.

בכה"י קפ"ה דפים, ובהם ספרים נזיקין וקנין מתוך משנה תורה לרמב"ם. התחלת נזיקין חסרה, ורובו הושלם בכתיבה מאוחרת יותר. ספר קנין חסר מהלכות שלוחין ושותפין ט, ח.

כה"י המקורי הוא מחודש אלול שנת ע"א (1311), כפי שכתוב בקולופון המקורי דף 87ב': "נשלם בירח אלול שנת אלפא ושית מאה ועשרין ותרין (לשטרות, ע"א - 1311)"....

בבי': כת"י בהמ"ל 2334-35447.

עמודים