מרי סעדיה בן שלמה היה חכם במרכז תימן ואולי אף בצנעא, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא ידוע לי מתוך חיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל, ושם הוא מזכיר את "קונדרס ההראל" לר' סעדיה בן שלמה. מרי דוד כתב את חיבורו בצנעא באמצע המאה הי"ט, וא"כ, מרי סעדיה חי לא יאוחר מזמנו של מרי דוד. משמע, שכתב חיבור המכונה "קונדרס ההראל" העוסק בטעמים לתורה.
חכמי תימן
תצוגת 121 - 130 מתוך 147
ר' סעדיה בן שלמה העתיק את מדרש המזהיר למרי שלמה בן שלום אלראבעה, אשר חובר בשנת ר"ה (1520).
העתיק במאה הט"ז עפ"י הערכה, לא ידוע מקומו. יתכן והוא הסופר מהעיר רדאע (ע"ע הבא).
בכה"י ר"ו דפים, ובהם המדרש לחומשים ויקרא-דברים. כתוב במשולב בעברית ובערבית.
בדף 61א' בסוף המדרש לויקרא כתוב בקולופון:
"השלמתי ספר תורת כהנים... אני סעדיה בן שלמה...".
בבי': כת"י לונדון ס' בריטית 369-5967.
ר' סעדיה בן שלמה היה משורר במחצית השנייה של המאה הי"ז, כנראה.
השיר- אהלל לאדוני האדונים - עוסק בגזירת העטרות, בשנת תכ"ז (1667), מספר שנים לפני גלות מוז"ע.
נראה, כי חי סמוך לשנים אלו במרכז תימן.
בבי': רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 326 - 327 (המקור אצל טובי).
מרי סעדיה דוד היה חכם, וכנראה, רב קהילה באחד הישובים במחוז איב בדרום תימן. שמו ידוע לי מתוך מסמך אשר הגיע אלי. מרי סעדיה דוד שלח מכתב ובו שאלה, למרי אברהם בן אהרון שוקר*, רב הישוב דוג'ם, מה לעשות עם יהודי בשם ש"צ, "האיש הבליעל והרע" אשר נוהג בניגוד להלכה עם אשתו, גזל שני עופות ושחט אותם בעצמו ללא הרשאה, ואף הטעה את אשתו. ישנה סבירות גדולה, כי מדובר ביהודי מקהילתו, ומרי סעדיה דוד מבקש סיוע ממרי...
ביב': כת"י הרב יהונתן אדואר, רב מרכז העיר פ"ת
מרי סעדיה חסן היה חכם בישוב שעב בתחילת המאה העשרים. מספר ישובים בשם שעב היו בתימן, במחוז שרעב בדרום תימן, באזור רחבה מצפון לצנעא, באזור מערד בירים, ועוד. נראה עפ"י ההקשר, כי מדובר בכפר שעב שבמחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: חסן, עתרה, מצ'מון ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי סעיד בן יוסף אלזין ומרי סעיד יהודה עתרה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של...
ביב': פנקס השליחות ע' כ"ז, נ"ז
מרי סעדיה יוסף היה מחכמי הישוב כבירה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר כבירה נמצא בנפת עותמה, ממערב לעיר ד'מאר, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: עואץ', עפגין, מחפוץ', שילים, ארחבי ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי משה סעיד, מרי דוד יוסף עפגין ומרי יחיא עואץ'.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
ביב': פנקס השליחות ע' כ"ב
מרי סעדיה יעיש היה חכם בישוב עובריין בתחילת המאה העשרים. העיירה עובריין נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבעים ושלוש משפחות בערך: ידאעי, תנעמי, כהן, דנוך, גזפאן, שבאם, פרחי, חריר, מנצורה, כ'לאף, צורית, מנס, גרשי, סאיג, חדאד, צ'אהרי, צעטה, אחמר, עקבי, שליבא, מבורת, רגילי, מצ'לעי, קסקס, קוזי, אברקי, קיני, גראפי, ברטי, קוטיע ועוד.
חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי...
ביב' פנקס השליחות ע' ס'
מרי מסעוד מעוצ'ה היה מחכמי הישוב עראם בתחילת המאה העשרים. הכפר עראם נמצא במחוז חאשד מצפון לעיר צנעא. ישוב בשם עראם היה גם ממזרח לעיר ירים, מדרום לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: עואץ', מעוצ'ה, עמראן, מסעוד ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי שלום עואץ', מרי מסעוד בן מסעוד ומרי שלום בן עמראן.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה...
ביב' פנקס השליחות ע' פ"ו
מרי סעדיה משה היה חכם בישוב טוילה בתחילת המאה העשרים. העיירה טוילה נמצאת במרחק של ארבעים ק"מ בערך מצפון מערב לצנעא. היא מן הישובים העתיקים בתימן, ובמאות י"ג-ט"ו הועתקו כתבי יד רבים.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים ואחת משפחות בערך: נגאר, חראזי, רגילה, יעיש, שכר, מנס, סחלולי, מרי, משרקי, כהן, סודי, כ'רבי, אקרע, חראזי, חאצ'רי, עזירי, ישועה, גראדי, השאש, קרואני ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו:...
ביב': פנקס השליחות ע' צ"ז
מרי סעדיה משה היה חכם בישוב סוק את'ניין בתחילת המאה העשרים. הכפר סוק את'ניין נמצא במחוז חימה, מדרום מערב לצנעא. הכפר נקרא על שם השוק שהתקיים בו ביום שני בשבוע.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבע עשרה משפחות בערך: חובארה, מחפוץ', סעיד, חבשוש, ערוסי, צאלח, חסן, כאשאת ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית...
ביב': פנקס השליחות ע' מ"ב