מרי סעדיה בן דוד היה תלמיד חכמים בישוב מוקרה, שליד הישובים חוביש ובני עווץ' שבדרום תימן, בשנת תרע"א (1911), שנה בה ביקר שליח העלייה יבניאלי. יבניאלי מתארו כבן שלושים שנה, וא"כ, נולד בשנת תרמ"א (1881) בערך.
אורג במקצועו, פנים בריאים עגולים. הוא רצה לעלות לא"י, אך לא היה בידו כסף לעליית כל בני משפחתו, ולכן נשאר בתימן.
אולי הוא זה אשר העתיק דיואן בשנת תר"פ (1920) במימון ר' שלמה...
מרי סעדיה בן דוד היה חכם ומקובל במאה העשרים עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
הוא כתב חיבור בשם "נשמת חיים", העוסק בהלכות שופר ותשובה עפ"י הקבלה.
בכה"י ט"ו דפים. אולי הוא זה אשר העתיק דיואן בשנת תר"פ (1920) במימון שלמה שוכר בן מנשה. בכה"י ע"ט דפים.
ר' סעדיה בן דוד היה מנהיג בישוב ביר אלשיך בשנת שנ"א (1591). הוא חתום על שטר קניין, למעוד'ה בן יוסף אבסארה, חתום יחיד.
יתכן והיה רב הקהילה, ויתכן כי הוא חתום בתור עד.
ר' סעדיה בן דוד בן סעדיה העתיק בעיר רדאע בשנת תי"ז (1657), את הפירוש הקבלי לסידור תולעת יעקב לר' מאיר בן גבאי.
סרט הצילום אינו בארץ, וסמכתי בזה על רצהבי, שקטלג את כת"י של ספריית אוטובה בקנדה.
מרי סעדיה בן זכריה היה מנהיג או דיין בצנעא בשנת שס"ח (1608). הוא חתום ראשון על שטר פסק דין, העוסק במכירת ספר השו"ע בכרך אחד ובו כל ארבעת הטורים. העובדה, כי חתומים שני אישים ולא שלושה, מחזקת את העובדה כי אין מדובר בהרכב בית דין. אחריו חתום מרי זכריה בן סעדיה בן יוסף. שטר המכירה מיום שישי כ"ד באלול שס"ח (1608). המוכרים הם האחים מעוצ'ה ויחיא בני מסעוד בן מעוצ'ה, והקונה הוא יוסף בן מעוצ'ה מצ'מוני...
ר' סעדיה בן זכריה העתיק סידור בעיר ת'לא שבמרכז תימן בשנת ת"א (1641).
בכה"י קי"ג דפים. הסידור מתחיל מסוף תפילת שחרית וחסר בתחילתו. בסידור פירושים והגהות בשולי הדפים. הסידור מאפיין את סידורי תימן מהמאה הי"ז, כולל איוב, איכה ומגילת אסתר. בלוחות השנים בדף 92ב' מתחילה שנת אתתקמ"ח לשטרות (שצ"ז - 1637). בכה"י גם לקט הפסוקים "חסדי ה'" הנאמרים לפני קריאת המגילה בפורים.
בקולופון כתוב...
מרי סעדיה בן זכריה הסמיך לשחיטה את התלמיד יחיא בן שלום יעקב, ביום חמישי ב' באייר בר"א לשטרות - תר"ן - 1890.
בכתב ההרשאה לא מוזכר המקום, ולכן לא ידוע לי מקומו. מרי סעדיה חתום שני, ועמו חתומים: מרי סעדיה בן שלום ומרי אברהם בן שלום.
להלן נוסח ההרשאה:
מאחר שבא לפנינו התלמיד הטוב והנעים יחיא בן סאלם יעקוב, והסדיר לפנינו דיני שחיטה ובדיקת הסכין וט' דברים הכללים דיני שחיטה וה...
ר' סעדיה בן זכריה בן אברהם העתיק את קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ בשנת תקפ"ט (1829) כנראה. הוא היה מתושבי בית כרם והיה נודד, כנראה, לפרנסתו, והעתיק את הקונטרס בישוב אלנקעה.
בכה"י ק"ו דפים. בראשו דף סליחות וארבעה דפים בהלכות שחיטה וטרפיות, ובסופו מספר דפים העוסקים בטעמים וקטעי תפילה ולקט הלכות שחיטה. אלו הם, כנראה, שרידים מכתבי יד אחרים, שהוכנסו לכתב יד זה לצורך שמירה, כמקובל בתימן....
ר' סעדיה בן חוטר היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ביר אלשיך במאה הי"ז כנראה. הוא חתום על שטר מכירת ספרים למחפוץ'... בן יוסף. התאריכים שרשם י"ל נחום אינם תואמים. שם כתוב: אתתק"צ לשטרות (תל"א - 1861). כיוון שבד"כ היה רשום מניין השנים לשטרות, לכן, להערכתי, השנה המדויקת היא אתתק"צ לשטרות (תל"ט - 1679). לפניו חתום פלוני בן דוד כנראה.
יתכן, כי הם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.
מרי סעדיה בן חיים היה חכם ורב בית הכנסת הגדול היחיד שהיה בישוב מראצין שבמחוז חוגריה, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא נפטר בתימן, ולהערכתי, נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.