ר' סעדיה בן אברהם העתיק את ספר ההפטריות במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמן כתיבה מדויק ומקומו. בכתב היד תרגום בארמית המיוחס ליונתן בן עוזיאל, מנוקד בניקוד עליון.
חכמי תימן
תצוגת 51 - 60 מתוך 147
מרי סעדיה בן אברהם היה דיין בישוב קעטבה שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911).
הוא חתום על תשובות חברי בי"ד קעטבה לשאלות הרב קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי, בתאריך יום שני, ה' בשבט תרע"א (1911). יחד עמו חתום מרי דוד בן שלמה.
בבי': יבניאלי, ע' 192.
מרי סעדיה בן אברהם היה מחכמי העיר צעדה בצפון הרחוק של תימן במחצית הראשונה של המאה הי"ב.
הוא ידוע ממסמכים שנמצאו בגניזה, ובו מסופר כי נסע למצרים בשנת ד'תתצ"ד (1134), והוזמן בשבת שלפני פסח להיות חזן, ומתוך הוקרה לראש ישיבת מצרים, הגאון מצליח הכהן, הוסיף בקדיש "בחייכון ובחיי אדונינו מצליח הכהן", כפי שהיה מקובל בזמנו. בשבת חול המועד יהודי מפרס בשם דוידי, שליח ישיבות בבבל, היכה את מרי סעדיה...
בבי': גויטיין, התימנים, ע' 58-61; משה צדוק, יהודי תימן, ע' 31-32.
ר' סעדיה בן אהרן חתום על גט בשנת תרכ"ה (1865) בישוב ערג'ז, ליחיא בן שלום וגנא בת יחיא. לפניו חתום ר' אברהם בן אברהם. מסתבר, כי היו ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב, אם כי יתכן וחתמו בתור עדים בלבד.
בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קצ"ג מס' 20.
ר' סעדיה בן אלאסבט חיבר שני שירים על גלות מוז"ע, גלות שאירעה בשנת ת"מ (1680). חי במרכז תימן.
ידועים שני שירים ארוכים מאוד שכתב. בשיר אחד מתוארת התכונה הגדולה לקראת היציאה לגלות, ובשיר השני מורגשת תחילת ההתאקלמות במקום שאליו גורשו. בשירים הוא מזכיר את הישוב בית עדא'קה, ממערב לצנעא, כאחרון הישובים, וכן אישים כמו: טובי איש עדן, אשר סייע לגולים, וכן הסייד אחסן, חסיד אומות העולם.
...
בבי': רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 342 - 352.
ר' סעדיה בן הסופר המפורסם ר' בניה, היה אף הוא סופר כאביו ואחיו, והעתיק בצנעא בשנת רנ"ח (1498) ספר פילוסופי ע"ש מימון בן יוסף בן אביגד בן מימון. הספר במקורו הוא של אבו חאמד אלגזאלי "כתאב מעיאר אלעלם", וכן "כתאב מקאצד אלפלאספה".
בכה"י קכ"ח דפים, סדר הדפים מבולבל. שני החיבורים לא נשמרו במלואם בכה"י.
בבי': מיכאל ריגלר, קולופונים, ע' 165; כת"י ירושלים 580°8.
מרי סעדיה בן דוד היה חכם, כנראה, בצנעא במאה הט"ז-י"ז. הוא העתיק וחיבר מספר ספרים במאה הט"ז-י"ז. יתכן וחיבר והעתיק את כולם, ויתכן כי רק חלקם שלו. ידועים ארבעה כתבי יד.
כתב היד הראשון (כת"י ששון 827) הוא פירוש לספר המצוות לרמב"ם וספר בהלכות שחיטה, שעפ"י הערכה נכתבו במאה הט"ז. בכה"י גם שירים לר' דוד בן זכריה הלוי.
כתב היד השני (כת"י ירושלים) הוא מדרש הגדול לחומש במדבר אשר נכתב...
בבי': כת"י ששון 827-9360; כת"י ירושלים yah31; כת"י ששון 1184-9200; כת"י בניהו 31-44086.
ר' סעדיה בן דוד קנה או אף העתיק תאג' בצנעא או בד'מאר בסוף המאה הט"ז או בתחילת המאה הי"ז. התאג' נכתב קודם לשנת שנ"ו (1596), ובו רי"ג דפים. כולל מסורה גדולה הכתובה במקרוגרפיה, וכן מחברת התיג'אן.
בדף 23א' כתוב שטר קניית התאג', ממנו ניתן ללמוד, כי מעוצ'ה בן אברהם מכר את כת"י לר' סעיד בן דאוד בצנעא בשנת שנ"ו (1596), וא"כ, התאג' נכתב קודם לכן. בשטר מכר נוסף כתוב, כי סעיד בן דאוד מכר את התאג...
בבי': כת"י ירושלים 1289°4.
מרי סעדיה בן דוד היה מחכמי מחוז שרעב שבדרום תימן במאה הי"ט. הוא כתב חיבור בשם ראשי בשמים, העוסק בליקוטים וחידושים לתורה, תחום אופייני מאוד לחכמי תימן במאות השנים האחרונות. חי במחוז שרעב במאה הי"ט.
בבי': ר"א נדאף, שרידי תימן ט"ו, א'; רצהבי, תורתן, ע' קל"ז.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »