מרי סעדיה בן שלום הסמיך לשחיטה את התלמיד יחיא בן שלום יעקב, ביום חמישי ב' באייר בר"א לשטרות - תר"ן - 1890.
בכתב ההרשאה לא מוזכר המקום, ולכ'לא ידוע לי מקומו. מרי סעדיה חתום ראשון, ועמו חתומים: מרי סעדיה בן זכריה ומרי אברהם בן שלום.
להלן נוסח ההרשאה:
מאחר שבא לפנינו התלמיד הטוב והנעים יחיא בן סאלם יעקוב, והסדיר לפנינו דיני שחיטה ובדיקת הסכין וט' דברים הכללים דיני שחיטה וה...
ר' סעדיה בן שלום העתיק שני חיבורים: שו"ע וסידור, במאה הי"ח, בישוב נגד אלבעאדן.
כה"י הראשון הוא סידור משנת תקמ"ד (1784). הסידור נכתב בישוב נגד אלבעאדן, ונכתב במימון יהודה בן... שם אביו נמחק. עפ"י דבריו היה בגלות י"ב שנה.
כתב היד השני הוא שו"ע טור או"ח עם הגהות הרמ"א ופירוש גן נטע לרב נתן איגר, אשר נדפס לראשונה בשנת תנ"ה (1695).
בכה"י רמ"ב דפים. גוף הטקסט הוא דברי מרן השו...
מרי סעדיה משה היה חכם בישוב מטומה בתחילת המאה העשרים. הכפר מטומה נמצא באזור הגוף מצפון מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: עמר, דוכמה, ימני, סאלם, יוסף ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל.
מרי סעדיה בן שלום היה דיין וראב"ד בעיר רדאע בתחילת המאה הי"ט. נולד, כנראה, בעיר רדאע במחצית השנייה של המאה הי"ח.
הוא שימש דיין וראב"ד ברדאע בשנת תקצ"ח (1838) עפ"י הערכתי. הוא שימש עם הדיינים מרי שלום בן סעדיה ומרי זכריה משה. מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של רדאע, פרסם את רשימות הדיינים בלי ציון השנים, ועפ"י הרשימות הערכתי, מתי שימש כל הרכב של דיינים.
להערכתי, נפטר בשנת תרי"...
מרי סעדיה בן שלום היה חכם בישוב עקליין בתחילת המאה העשרים. הכפר עקליין נמצא במחוז צעדה שבצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: סעד, סאלם, עראקי, גאהלי ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שש ריאל.
ר' סעדיה בן שלום העתיק את ספר הקבלה "לחם שלמה" בשנת תרמ"ו (1886). לא ידוע מקומו.
הספר חובר ע"י מרי שלמה בן דוד הכהן מכפר דאיאן שליד צנעא. בכה"י ק"ע דפים. לאחר שהוא מעתיק את דברי השער של המחבר הוא מוסיף:
"ותהי התחלת המלאכה שהיא מלאכת הקדש יד ו' עש"ק לחודש אייר ט' בו שנת בקצ"ז (לשטרות, תרמ"ו - 1886), הב"ה יזכיני להשלים כתיבתה הוא ועד כמה ספרים עא"ס (עד אין סוף) אכי"ר אנג"ל"....
ר' סעדיה בן שלום בן שלמה העתיק קובץ בנושאי הלכה ופילוסופיה, בישוב עומאן בשנת שי"ב (1552).
בכה"י רכ"א דפים, ובו הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש, שרח אלקואעד, קיצור שורשים לספר המצוות לרמב"ם, פירוש אותיות, שו"ת, חיבור בפילוסופיה יהודית כתוב בערבית כמקובל בתימן.
חלק מכתב היד הועתק ע"י סופר אחר בכתיבה שונה. בקובץ מוזכר בפירוש להלכות שחיטה לרמב"ם: "אבא מרי סעדיה בן עמרם", ואולי הוא אחד...
מרי סעדיה בן שלום יוסף היה דיין בעיר רדאע בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום שלישי על קבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. המסמך מר"ח סיון תש"ח (1948), ובו מאשרים חברי בית הדין מרי יחיא עומיסי - הרב הראשי וראב"ד, מרי יחיא בן יחיא מני ומרי סעדיה בן שלום יוסף קבלת סכום של ל"ב ריאל לעניי העיר.
שלמה עמיהוד פרסם פסק דין נוסף של שלושת הדיינים הללו מיום...
ר' סעדיה בן שלמה העתיק בעיר רדאע את פירוש רבינו בחיי לתורה בשנת תכ"ו-תכ"ז (1666-1667).
בכה"י רע"ט דפים, חסר בתחילת ההקדמה וכולל הערות בשוליים.
בקולופון כתוב:
"נשלם... ביום שישי... ששה עשר לירח תמוז... אתתקע"ח (לשטרות, תכ"ז - 1667), והכותב סעדיה בן שלמה כתבתי מרוב עניות וישבתי עליו ימים רבים.
(בדף 220ב' כתוב): נשלם במדינת רדאע ניסן בשלושה ימים בו של שנת אתתקעז (...