מרי שלום בן שלום סעדוד היה חכם בישוב שרפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר שרפה נמצא בנפת בני חושיש, ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בערך: מקטרון, סעדוד, וחשאן, שעתאל, רצאבי, בוטא, ימני, ד'וכאן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא מקטרון ומרי יוסף בן יוסף מקטרון.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה...
מרי סעדיה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. שמו ידוע מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.
ראשית, בנו שוכר גירש את אשתו ג'זאל בת סעיד חגבי, ביום שני י"א באדר בע"ט - תקכ"ח - 1768, באמצעות השליח אחיינו דוד בן מרי אהרון.
בפנקס בית הדין כתוב:
הגיע דוד בן מ"ו הרון בגט שליחות מאת דודו שכר בן מ"ו סעיד, לאשתו ג'זאל בת סעיד אלחגבי. ונתן לה הגט בפנינו,...
מרי סעדיה היה מחכמי הישוב עפאר בתחילת. המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. ואולי שם משפחתו מאמון. הכפר עפאר נמצא באזור כוחלאן מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: אעכל, חאסר, באסל, מאמון, מנס, שכר ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא סעיד, מרי אברהם מאמון, מרי יחיא באסל ומרי שלום יהודה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח...
מרי סעדיה היה מרי הכפר כיאריה בתחילת המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. הוא ידוע מיומניו של ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, אשר הצטרף לשליחותו של השד"ר ר' חיים צבי כהן פרידמן, אשר יצא בשליחות ישיבת עץ חיים ובית החולים ביקור חולים מירושלים לאסוף תרומות.
בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902) הם יצאו לתימן ואספו תרומות. כשהגיעו לכפר כיאריה לשכונת היהודים לא מצאו איש, כיוון שהיה זה יום השוק. הם המתינו...
מרי סעדיה היה חכם בישוב בית עגל בתחילת המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית עגל נמצא במחוז חימה ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: כ'ולאני, חמאמי, חובארה, אחמר, שאקי, יעיש, ירימי ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא כ'ולאני ומרי יחיא שלמה שאקי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה...
מרי סעדיה היה ילד גאון בן י"ג שנים בלבד, ושימש בגיל זה מרי ושוחט של שני הכפרים עאקר ועקארה בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902). הכפרים היו במחוז קעטבה בדרום תימן.
הוא ידוע משליחותו של השד"ר ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית החולים ביקור חולים בירושלים. הוא נסע לאסוף תרומות, ובתימן הצטרף אליו ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, ובשנים תר"ס- תרס"ב (1900-1902) סיירו בתימן ואספו תרומות. ר' יוסף...
מרי סעדיה העתיק את הספר ילקוט מדרשים בשם "ילקוט חכם" לרב דוד בן הירץ פיזנר, בישוב קרית חיזי גבעל עמר. ידוע בתימן הישוב ג'בל עמר. עפ"י הערכה במאה הי"ט, לא ידועה שנת העתקה.
בכה"י נ"ו דפים, שמונה דפים האחרונים בכתיבה שונה. מועתק מהדפוס עד אמצע פרשת תצוה. פגום במספר מקומות.
מרי סעדיה בן מרי אביץ חתום על פסק דין העוסק במכירת קרקע עם הרב הראשי וראב"ד מרי שלמה קארה בשנת תרי"ד (1854), בזמן שהרב הראשי נמלט מצנעא לישוב קרית אלקאבל במרכז תימן. שטר פסק דין נכתב לשלום בן סעיד שמעון.
יתכן, כי מרי סעדיה היה אף הוא מנמלטי צנעא יחד עם הרב הראשי, ויתכן, כי היה מנהיג או דיין בקרית אלקאבל.
יתכן, כי הוא חתום בתור עד ולא מנהיג.
ר' סעדיה בן אברהם העתיק או הזמין העתקת רמב"ם בעיר צעדה בשנת קמ"ג (1383).
בכה"י קי"ג דפים, ובהם ספר משפטים מתוך משנה תורה לרמב"ם. הדף הראשון הושלם בכתיבה שונה. רשימת בעלים בראש כה"י: "מקנת כספי... סעדיה בן דויד בן אהרן כ"א טבת אתתקל"ב (לשטרות, שפ"א - 1621)".
בקולופון כתב היד כתוב:
"שלים בתרין בשבא בחודש טבת שנת אתרצ"ד שנין לשטרי (קמ"ג - 1383) במדינת צעדה... יהא סימן טוב...
מרי סעדיה בן אברהם היה חכם ומנהיג ואולי אף דיין בצנעא בסוף המאה הי"ז. הוא חתום עם פלוני בן דוד הלוי על שטר, העוסק בקניית כלי חרס שקנה יוסף בן סעיד אלחמאמי אלפתיחי בשנת תנ"ג (1693).
ברשימה החלקית שיש בידינו על דיינים מצנעא בתקופה זו, הוא אינו מוזכר, וכנראה שימש דמות מוכרת או ממנהיגי יהודי צנעא בתקופה זו. העובדה שחתומים שניים ולא שלושה, מחזקת את ההערכה, כי אין מדובר בהרכב בית דין.