מרי סעדיה בן חסדאי היה מחכמי הישוב הג'ר שבמחוז חידאן, בצפון הרחוק של תימן, במאה הי"ט. ואולי הוא מרי סעדיה בן חסדאי חמאמי-צעדי שהעתיק בעיר צעדה את הלכות מאכלות אסורות לרמב"ם בשנת תקמ"ד (1784).
הוא מוזכר בקובץ חיבורים שנכתב בצפון תימן בישוב אלהג'ר שבמחוז חידאן במאה הי"ט-כ'.
בקולופון בדף 69א' כתוב:
"סימני ימים טובים ורעים ובראשם: אמר הכותב הראשון, זה הלשון נמצא בכתיבת יד...
מרי סעדיה בן יוסף היה דיין בעיר דמת במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום ראשון על שטר פסק דין מיום שלישי, כ"ח באייר תרל"ב (1872), העוסק בירושת מת'נא דוד אלעטואר. אחריו חתום הדיין מרי יוסף בן יוסף חשישי. כנראה, שימש ראב"ד.
מרי סעדיה בן יוסף היה חכם בישוב מודאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הישוב מודאן נמצא במחוז ברט בצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: לבי, קעטבי, סעואני, ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יחיא בן שלמה (מוזכר באנציקלופדיה ע' 216 בתור סופר, ועפ"י הפנקס משמע שהיה חכם), מרי דוד בן עואץ' קעטבי, מרי יחיא בן יוסף, מרי אהרון בן יוסף ומרי דוד בן סעיד.
...
ר' סעדיה בן יוסף היה ממנהיגי הישוב היהודי בישוב בית בוס שבמרכז תימן ליד העיר צנעא בשנת תרל"ז (1877). הוא חתום על כתובה, ואחריו חתום ר' שלום בן שלמה. הזוג הוא יחיא שרעבי וזהרה אביץ'. י
תכן והם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.
מרי סעדיה בן יוסף היה חכם בישוב חרגה בתחילת המאה העשרים. כפר חרגה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה אחת עשרה משפחות בערך: מנס, מנצור, ג'וזי, הבה, עואץ' ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלום בנו.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: מרי שלום וסעדיה תרמו, אך לא מצוין הסכום.
ר' סעדיה בן יוסף היה העאקל - ראש הקהילה של יהודי צבירה שבמרכז תימן, בתחילת המאה העשרים בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902). הוא מוזכר בדברי ר' יוסף מד'מוני-חאפדי, אשר הצטרף לשד"ר הירושלמי ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חולים. שניהם סיירו בתימן לצורך איסוף תרומות.
ר' יוסף כותב, כי ר' חיים רצה ללכת לישוב ארחב, אך רבני צנעא יעצו לו שלא ללכת משום הסכנה. ר' יוסף קיבל...
מרי יחיא אלצ'אהרי, מגדולי חכמי תימן במאה הט"ז, מזכיר בספרו המוסר את מרי סעדיה בן יוסף מהעיר ג'יבלה. הוא מכנהו "גאון הדור". הוא היה ראש חכמי הישוב במחצית השנייה של המאה הט"ז. בעל תורה ומעשים טובים. הצטיין בבקיאות ברמב"ם. היה לו תפקיד בקהילה, מטיף ודרשן.
מרי סעדיה בן יוסף היה דיין בצנעא בשנת ש"ל (1569). הוא ידוע מתוך שטר פסק דין העוסק במכירת תאג' מיום שישי, כ"ו בתשרי ש"ל (1569). הוא חתום ראשון ואחריו חתום מרי דוד בן עמרם הלוי. יתכן והוא הדיין מרי סעדיה בן יוסף מד'מוני, שהיה דיין שלישי בצנעא בשנת שכ"ב (1562), שמונה שנים קודם לכן.
התאג' הנמכר הוא כתב ידו של הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה, אשר העתיק את התאג' בצנעא בשנת ר"ע (1510)....
ר' סעדיה בן יוסף העתיק דיואן בעיר תנעם שבמרכז תימן באמצע המאה הי"ט. כה"י הועתק בשנת תר"כ (1860). בכה"י קס"ו דפים. נכתב במימון ר' משה ודאעי.
בקולופון דף 151ב' כתוב:
"נעתק... לתשוקת... משה... אלודאעי... ונכתב פה בעיר תנעם. ונשלם ביום ב' ד' לחודש מנחם שנת א@44קים@55 את @44סכת@55 דוד הנופלת... הכותב... חזמ"ק (בא"ת ב"ש. סעיד)... בן יוסף".
ואולי הוא מרי סעדיה בן יוסף צפירה (ע...
מרי סעדיה בן יחיא היה חכם בישוב קפלה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר קפלה נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וארבע משפחות בערך: קאפח, גמיל, בג'דלאן, נחום, מנוס, ג'ראמה, חוכא, נפש, דהארי, עפרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן שלום ומרי שלום קאפח.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית...