מרי סעדיה בן נחום כתב חיבור העוסק בביאור מילים ולשונות של הרמב"ם במשנה תורה, בישוב אלכלה בט"ו באלול אתתקס"ב לשטרות (תי"א - 1651).
בכה"י מ"ט דפים, ומסודר עפ"י יד החזקה לרמב"ם. החיבור כולל את הספרים הבאים: אהבה, זמנים, נשים, זרעים, קנין, משפטים ושופטים. כה"י אינו שלם.
ר' סעדיה בן נחום חתום על שטר העוסק במכירת ספרים בישוב צ'ראב בשנת תקל"ז (1777). הוא חתום לאחר ר' מנס סעדיה. השטר נכתב ליוסף בן סעיד נגאר. כנראה, ששני החותמים שימשו מנהיגי הקהילה בשנה זו, או שחתמו בתור עדים.
מרי סעדיה בן סעדיה היה מחכמי הישוב בית רדם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית רדם נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: מוגאתי, עאשרי, אלשיך, עמראני, עפגיין, הנדי, שכר, אחמר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא דוד, מרי שלמה סעיד, מרי אברהם בן אברהם מוגאתי, מרי שלום סעיד עאשרי ומרי דוד עאשרי.
שמו...
מרי סעדיה בן סעדיה היה חכם בישוב סדה בתחילת המאה העשרים. העיירה סדה נמצאת בנפת כ'ובן, מדרום לעיר ירים.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים ואחת משפחות בערך: חגבי, יעיש, ימני, חראץ', חירק, מעוצ'ה, משנוי, אשול, גרמעי ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא, מרי שמואל, מרי יחיא סעיד, מרי יחיא יעיש, מרי שלום בן סעדיה חגבי ומרי יחיא בן שלום חגבי.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר...
מרי סעדיה בן עואץ נולד בשנת ת"ר (1840) בערך, בכפר חאג'יב שבמחוז ארחב, מהלך יום הליכה מצפון לצנעא. מרי סעדיה שימש מרי הכפר, שוחט ומלמד תורה, כמקובל אצל חכמי תימן. הכפר היה קטן מאוד, והיו בו מספר בודד של משפחות. לא היה מניין לתפילה, ובשבתות ובחגים היו הולכים להתפלל בישוב אלחבר, מרחק שני תחומי שבת - כשני ק"מ.
למד תורה והוסמך ע"י מרי שלמה צברי, מרי הישוב אלחבר הסמוך. התפרנס מעשיית חגורות...
מרי סעדיה בן עודד נולד בתחילת המאה העשרים. הוא היה דיין וראב"ד בישוב אחדוף שבמחוז שרעב, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949) והתיישב בכפר יעבץ, שם שימש רב הקהילה והאזור. הוא הסמיך לרבנות בשנת תשט"ו (1955) את מרי סעדיה בן יפת חוזה, מחבר הספרים החשובים ביותר על שרעב ור"ש שבזי.
לא ידוע לי מתי נפטר והיכן.
ר' סעדיה בן עמרם חיבר שלושה שירים לפחות. לא ידוע זמנו ומקומו. יתכן, והוא ר' סעדיה בן עמרם מהערך הקודם.
שיר אחד - ספרי יונה תמימה - הוא שיר מפורסם מאוד, ועוסק בקשר שבין הקב"ה לעם ישראל. השיר השני - קום ישראל בבקרים, והשיר השלישי - קום ידידי בשחרים.
השירים עוסקים בהדרכה לאדם ללכת בדרך התורה והמצוות.
ר' סעדיה בן עמרם היה ממנהיגי הישוב מגדלא כוכבאן שבמרכז תימן, במאה הט"ז-י"ז עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק, ולהערכתי, מדובר בשנת תל"ג (1673).
הוא ידוע לי מתוך חתימה על כתב יד של תאג', אשר העתיק הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה בצנעא בשנת רמ"ה (1485). תאג' זה נמכר מספר פעמים, ופעם אחת חתומים שניים: ר' יצחק בן סעדיה ור' סעדיה בן עמרם. המכירה הייתה בצהרי יום חמישי, ט' בשבט שנת קפ"ד...
ר' סעדיה בן שוכר מצנעא כתב קובץ העוסק בהלכות שחיטה בשנת תרי"ג (1853) בישוב רקאבי.
בקובץ קע"ג דפים, ובהם: שרח אלחליב - חיבור בשחיטה למרי נתנאל בן יצחק (דפים 1-71ב'), שלמי חגיגה למרי שלום בן יהודה מנצורה (דפים 71ב'-124א'), שו"ע טור יו"ד הלכות שחיטה (דפים 125א'-132ב') וטעמי הלכות שחיטה וטרפיות (דפים 133א'-137ב'). הקובץ הועתק במימון ר' אברהם בן יחיא חג'בי. בדף 129א' כתוב "יחיא בן סלימאן חג...
מרי סעדיה בן שלום היה חכם בישוב עת'אר בתחילת המאה העשרים. הכפר עת'אר נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות בערך: חלא, עמר, שעתאל, מסעוד ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף חלא, מרי שלום סעיד, מרי יצחק בן יחיא, מרי אברהם בן שלום, מרי שלמה חלא ומרי עמראן חלא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...