מרי שלמה בן מנצור נדאף כתב הגהות לספר עץ חיים לאר"י. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
ר"י רצאבי כותב, כי מצא כתב יד מלפני כמאה וחמישים שנה, ובחלק מהגליונות יש הגהות טעיות המתחילות במילים "נ"ל - נראה לי", והסופר כותב, כי הגהות אלו הם משל מרי סלימאן - שלמה בן מנצור נדאף ז"ל. מקטע זה משמע, כי לא היה בין החיים באמצע המאה הי"ט.
ואולי הוא מרי שלמה נדאף, אשר כתב הגהות לספר הקבלי טור ברקת...
מרי שלמה נדאף היה חכם קודם לזמנו של מהרי"ץ, להערכתי, בצנעא במאה הי"ז-י"ח. הוא ידוע מתוך תשובות מהרי"ץ (שו"ת פעולת צדיק, א', קמ"ג) הכותב "וראיתי בהגה"ה למהר"ש אלנדאף ז"ל שהגיה שצ"ל בשני בשבת", בספר הקבלי טור ברקת לר' חיים כהן. ההגהה עוסקת בנושא תספורת בימי העומר.
מציטוט זה ניתן להסיק, כי כתב, כנראה, הגהות לספר טור ברקת, וכי לא היה בין החיים בזמן כתיבת התשובה וכי עסק בקבלה.
בספר...
מרי ג'יאת נהארי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך ארבעה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא, מיהם ניתן ללמוד, כי היה בן החיים בחודש כסלו בע"ז - תקכ"ו - 1766, וכי היו לו שני בנים: יעקוב ומסעוד, המוזכרים בשנים תקכ"ו - תקל"ז (1766 - 1776).
ראשית, ביום חמישי כ"ב בכסלו בע"ז - תקכ"ו - 1766 התחייב בבית הדין יחיא בן שלום חאצ'רי, כי הוא חייב סכום של קרוש למרי ג'יאת נהארי.
...
מרי יוסף בן סעדיה הלוי היה דיין בבית הדין של הקהילה התימנית בירושלים בשנת תרע"ד
(1913). נולד, כנראה, בצנעא, במחצית השנייה של המאה הי"ט, משם הגיעו רוב היהודים בעליות הראשונות.
הוא חתום עם חברי בי"ד ביום שלישי ד' במרחשון תרע"ד. המכתב נשלח אל מנהלי המשרד הארצישראלי ביפו לד"ר רופין ולמר טהון, בבקשה שלא לפטר את הצורפים התימניים מבית הספר בצלאל בירושלים. חתומים על המכתב חברי בי"ד, עפ...
ר' לוי בן יחיא בן משה בן יוסף לוי נהארי העתיק סידור בשנת תרל"ח (1878). לא ידוע מקומו.
בכה"י קל"ח דפים. סידור רגיל, ובו נושאים הנפוצים בסידורי תימן כמו לוחות שנים משנת תרל"ח (1878), ועפ"י זה קבענו את שנת העתקת הסידור. ענייני תקופות, פתרון חלומות המיוחס לרבינו האיי גאון ועוד.
בקולופון כתוב:
"לוי בן יחיא בן מוסא בן יוסף אללוי הידוע אלנהארי".
מרי סעדיה בן מרי סעדיה הלוי נהארי נולד בישוב ערוס שבמרכז תימן או בירושלים בשנת תרמ"ג (1883). אביו מרי סעדיה היה רב הקהילה ערוס (ע"ע קודם). יתכן ומשפחתו עלתה לירושלים בחודש ניסן בשנת תרמ"ב (1882), וא"כ, נולד בירושלים.
היה רב מוסמך, מורה ומחנך ופעיל בקהילה התימנית בירושלים. היה מהלוחמים בשנת תרס"ח (1908) למען עצמאות הקהילה התימנית בירושלים. ולהוציאה מהפטרונות של הקהילה הספרדית, בטענה, כי...
מרי סעדיה הלוי נהארי היה מרי הקהילה היהודית בישוב ערוס ממערב לצנעא במרכז תימן במאה הי"ט. לא ידוע שם אביו. נולך, כנראה, באמצע המאה הי"ט. נולד לו בן בשם סעדיה בשנת תרמ"ג (1883), אשר היה מראשי הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים (ע"ע הבא).
יתכן, והם אלו שעלו לירושלים בניסן תרמ"ב (1882), והתיישבו בשדות בתנאים מחפירים ביותר עקב היחס של יהודי ירושלים, אשר לא העניקו להם תנאים מינימליים...
ר' עמר יחיא נהארי העתיק את שלוש המגילות בשנת תרל"ז (1877) בישוב עגאב שבמחוז ארחב.
בכה"י נ"א דפים, ובהם מגילות שיר השירים, רות וקהלת, עם תרגום ארמי, פירוש רש"י, מנוקד עם טעמים ועיטורים.
בקולופון כתוב:
"ספרא... עמר בן יחיא בן יעקב... אלנהארי מן עגאז מן קרא בלאד ארחב, כתבתי זה לבני... ותהי השלמתו יום ו' ט"ו יומין לחודש אלול שנת בקפ"ח לשטרי (תרל"ז - 1877)".
מרי עמראן בן סעדיה נהארי היה חכם בישוב גולה בתחילת המאה העשרים. העיירה גולה נמצאת באזור העיר ריידה שבמחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים משפחות בערך: סרי, נהארי, מנס, משרקי, עת'ארי, מעלם, נדאף, אכ'רם, חלא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עמראן חדאד, מרי שלמה בן דוד, מרי יחיא שלום, מרי עמראן ומרי סעדיה עת'ארי.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"...