מרי נסים שלום יחיא היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן, מצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, קאפח, סעאדי, עואץ', אשתר ועוד.
חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום ובנו מרי סעדיה חנש, מרי יוסף בן סעדיה חכימה, מרי שלמה חנש, מרי סעיד סאלם, אביו מרי שלום...
מרי נסים יחיא היה מחכמי הישוב עודיין שבמחוז שרעב, בדרום תימן. שמו ידוע לי בתור אחד מרבותיו של מרי חיים בן אברהם שרעבי, אשר נולד בכפר קובר במחוז שרעב בשנת תרפ"א - 1921, ואשר שמש רב מושב בקוע ורב אזורי מטה יהודה.
מרי נסים נולד, כנראה, בישוב עודיין בסוף המאה הי"ט, ולימד תורה לרבים עד לאחר שנת תר"ץ - 1930.
מרי נסים שלום היה ראש הקהילה היהודית בעיר רצאבה שבמרכז תימן בשנת תר"ע (1910). להערכתי, נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. היה תלמיד חכמים.
מרי נסים חיים היה דיין בישוב אפייש שבמחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט.
מרי יצחק נסים היה מחכמי העיר דאר סעיד שבמחוז עמאר, ליד העיר סדה בדרום תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים. בישוב לא היה בית דין קבוע, וכאשר נתכנס היו חברי בית הדין מרי משולם אריה ומרי יצחק נסים, ואליהם הצטרף חכם שלישי לא קבוע. בית הדין הקבוע היה בישוב סדה הסמוכה.
הקהילה היהודית בישוב מנתה כשלושים משפחות בשנים לפני העלייה הגדולה לארץ, ולהם בית כנסת ציבורי אחד.
מרי סעדיה נעוס היה חכם בישוב מגזין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה מגזין נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש משפחות בלבד: נעוס, תוהמי ועוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד עם בנו יחיא.
ר' יאפת בן יוסף נעים העתיק את הלכות שחיטה במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.
ר' אברהם בן שלום נקאש העתיק פעמיים את שלוש המגילות בעיר מצ'מאר, שליד העיר מנאכ'ה, באמצע המאה הי"ט*.
כה"י הראשון (כת"י פרטי) הוא שלוש מגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום ופירוש רש"י, אותו סיים להעתיק בכ"ב בשבט תרי"ח (1858). הועתק במימון ר' אברהם בן אברהם עד'אקי. כה"י הובא לארץ מהעיר מנאכ'ה הסמוכה.
בשער כתב היד כתוב:
"זה ספר שלוש מגילות עם התרגום ועם פירוש רש"י זצוק"ל, נעתקה...
מרי יוסף בן צאלח נקאש היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ט. הוא ידוע לנו מתוך חתימה על אחת האגרות הקשורות לפולמוס הגדול שהיה בצנעא בנושא ברכת המוציא בסעודות רבים.
לא ידוע זמנו המדויק. רוב הפולמוס היה בסוף המאה הי"ח ותחילת המאה הי"ט, ויש להעריך כי חי בתקופה זו.
מרי יוסף בן שלום נקאש נולד בצנעא בשנת תצ"ח (1738). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר.
הוא היה דיין בצנעא בתחילת המאה הי"ט. בשנת תקס"ח (1808) נפטר הדיין מרי יחיא צעדי, ובשנת תקס"ט (1809) נפטרו שני הדיינים הנוספים מרי אברהם בן מהרי"ץ - ראב"ד, ומרי יחיא משרקי. נבחרו במינוי זמני מרי יוסף בן שלום נקאש, מרי יוסף בן שלום קארה ומרי אברהם בן אהרן מנזלי.
בשנת תקע"ב (1812) נבחר מרי יוסף קארה...