מרי שלום בן אהרן הלוי נהארי נולד בחודש אדר תרע"ג (1913) בישוב בית עד'אקה, שבמחוז חגה במרכז תימן. הוא היה מאחרוני תלמידיו של מרי דוד מזעקי, ולאחר פטירת רבו למד את רוב תורתו לפני מרי ישראל עוזירי, רב הישוב בית עד'אקה. אחיו הוא מרי שלמה (ע"ע הבא).
נשא לאשה את מרת נד'רה, בתו של רבו מרי ישראל עוזרי.
היה בקי בש"ס ובפוסקים, קנאי מאוד לשמירת המצוות ואינו יודע פשרות. לאחר פטירת רבו מרי...
מרי שלמה נהארי היה חכם, וכנראה, רב קהילה בישוב ערקה בתחילת המאה העשרים. הכפר ערקה נמצא באזור העיר כ'מיר שבמחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: נהארי, סאלם, צורית, מסעוד ועוד. הוא היחיד מבני הקהילה המוזכר בתואר מרי, משמע שהיה רב הקהילה. אין מדובר באחד משני מרי שלמה נהארי המוזכרים באנציקלופדיה ע' 385, אשר חיו בישובים בני עואם או בית עד'אקה.
שמו ידוע...
מרי שלמה נהארי היה חכם בישוב גבל צאפח בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה גבל צאפח נמצאת בנפת ארחב מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חאזי, מנס, מבורת, מחפוץ', דהבאני, גראמה, ד'מארי, סעאדי, קהלאני, קוזי, הזמי, לדאני, נגאר, ירימי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ', מרי אהרון גראמה, מרי שלום קהלאני ומרי יחיא אלשיך.
שמו ידוע...
מרי שלמה נהארי נולד בסוף המאה הי"ח, כנראה, בישוב בני עוואם שבמרכז תימן.
הוא מוזכר במסמך מיום ראשון ד' בניסן בקמ"ה לשטרות (תקצ"ד- 1834). במסמך, שאלה ששואל ר' יחיא בן יוסף חמדי מהישוב בית עד'אקה הסמוכה, ממערב לצנעא, את חברי בית דין צנעא, לגבי מינוי רב בקהילה. המינוי של מרי יהודה כהן, שנשלח ע"י חברי בי"ד לא צלח, והקהילה נותרה ללא רב. בראשית שבט תקצ"ד נעשה הסכם בין הקהילה לבין מרי שלמה...
מרי שלמה בן אהרן הלוי נהארי נולד סמוך לאחיו מרי שלום (ע"ע קודם) סביב שנת תרע"ג (1913). למד תורה עם אחיו אצל מרי דוד מזעקי, ואת רוב תורתו למד מדודו מרי ישראל עוזרי, רב הישוב בית עד'אקה. היה בקי בש"ס ובפוסקים, אך לא שימש בתימן בתפקיד רשמי. עלה עם משפחתו בעלייה הגדולה לארץ בשנת תש"ט (1949) והתיישב ברעננה. נתמנה לשוחט ובודק ראשי בעיר, ונחשב מומחה גדול בתחום השחיטה, ורבים היו באים אליו לשאול שאלות...
מרי שמעון בן שלמה נוני היה חכם ומנהיג במחצית הראשונה של המאה העשרים בצנעא ובעיר שיבאם. הוא היה ידוע כאיש מומחה לשפה הערבית, הכותב בקשות לשלטון המוסלמי לתושבים אשר לא ידעו כיצד ואיך לפנות למלך.
הוא חתום על שטרות ופסקי דין החל משנת תרפ"ט (1929) ועד לשנת תש"ט (1949). לדעת עמרם עוזרי הוא לא היה חכם.
בשנת תרפ"ט (1929) הוא חתום על שני מסמכים לאחר מרי יחיא בן משה יצחק הלוי, הרב הראשי...
מרי יוסף בן עודד חתום על הרשאה לשחיטה לר' יוסף בן צאלח, במקום "קנס לכניסת צנעא", אולי הכוונה לצנעא. לא ידוע זמנו, אך ברור שהיה דיין או רב קהילה או מוסמך לבחון ולהסמיך שוחטים.
מרי דוד נחום כתב שיר "דודי שלח נא גואלינו". לא ידוע זמנו ומקומו.
בידינו נותר שיר אחד, ולא ידוע אם כתב שירים או חיבורים נוספים. סימן השיר "דאוד נחום יצ"ו". תוכן השיר תפילה לקיבוץ גלויות, תיאור רגלים ובקשת רחמים לפדיון העם. השיר נמצא באחד מכתבי היד של הדיואן.
מרי יוסף בן מרי יחיא נחום נולד בשנת תר"ס - 1900 בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה, מצפון מערב צנעא. כאביו, היה אף הוא שד"ר ושליח בית דין צנעא, והסתובב ברחבי תימן לפקח ולהסמיך שוחטים. בשנת תש"ג - 1943 עלה לארץ, והתיישב בעיר רחובות. נפטר בצעירותו בן נ"א שנים, לאחר שברון לב על ההתדרדרות במצב הדתי בארץ. ראה באנציקלופדיה ע' 387 - 388.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי מסמך נוסף, בו הוא מסמיך לשוחט...