ר' משה בן שלמה נגאר העתיק את ספר הכוונות לר"ח ויטאל ואת הספר צרור החיים במאה הי"ח עפ"י הערכה. לא ידוע זמן כתיבה מדויק ומקומו.
בכה"י רי"ב דפים: ספר הכוונות לר"ח ויטאל בדפים 1-164ב', וספר צרור החיים בדפים 164ב'-212ב'.
בקולופון דף 98א' כתוב:
"הכותב משה בן שלמה אלנגאר".
בראש כה"י רשימות בעלים.
סעדיה נגאר היה נשיא הקהילה היהודית בישוב אריסה, שבמחוז חוביש בדרום תימן, בתחילת המאה העשרים. שליח העלייה יבניאלי ביקר בתימן בשנת תרע"א (1911) וכותב, כי היה בן ארבעים שנה בשנה זו, וא"כ, נולד בשנת תרל"א (1871) בערך. נמוך וצנום ועשיר גדול במיוחד. היו לו שדות רבים, שלהערכתו, היו דרושים חמישה עשר יום לצורך חרישה ראשונה. מצבו הדתי לא היה טוב, והוא כותב, כי לא היה מתפלל, אך כשהגיע לבית הכנסת היה עונה...
ר' סעדיה בן משה נגאר העתיק את הספר לוית חן למרי דוד בן אברהם נגאר בשנת תרכ"ה (1865). כיוון שמרי דוד נגאר חי בעיר טוילה שבמרכז תימן, ישנה הסתברות שאף הוא חי בעיר טוילה או באחד הישובים הסמוכים במרכז תימן.
החיבור נותר בידינו רק מהעתקה זו.
ר' סעדיה בן שלום נגאר העתיק קובץ חיבורים בשנת תקפ"ג (1823) כנראה. לא ידוע מקומו.
בכה"י קמ"ב דפים, ובהם: הלכות שחיטה - זכרון לבני ישראל, זבחי צדק, לוחות שנים (תקפ"ג-תרס"ה - 1823- 1905), כולל "פירוש סוד התקופות לר' ישכר המשער", דרושים ונושאי הלכה שונים. בתחילת כה"י הספר בת מלך לר' שמעון אבאיוב ועוד.
את זמן הכתיבה קבעתי על סמך לוחות השנים, וברור, כי חלק מכתב היד מאוחר יותר. בחלקו...
מרי סעדיה בן שלום נגאר נולד באמצע המאה הי"ט בתימן. לא ידוע היכן נולד ומהי שנת לידתו.
עלה לארץ והתיישב ביפו במאה הי"ט-כ'. אולי הוא מרי סעדיה הלוי שהתיישב ביפו בשנת תרמ"ח (1888), והיה מורה בתלמוד תורה "תורה אור", ואשר כתב איגרת ליהודי תימן בשנת תרנ"ט (1899) כדי לזרז את העלייה. ידוע כי יהודים מעולי תימן היו ביפו כבר בשנת תקצ"ט (1839), ולקראת סוף המאה הי"ט זרם העולים מתימן ליפו גבר.
...מרי עואץ בן יחיא נגאר נולד במחצית השניה של המאה הי"ט בעיר סואדיה, כנראה, שבדרום מזרח תימן, ליד העיר רדאע.
אין להתבלבל עם הערים סוד הסמוכה לעמראן מצפון לצנעא, והישוב סודה צפונה יותר מהעיר עמראן. הוא ידוע מתוך חיבור שחיבר, וכן העתיק ספר ההפטריות בשנת ת"ש (1940).
הספר הראשון שחיבר נקרא "מאור העין", העוסק במגוון נושאים המשמשים רב קהילה, ויתכן כי שימש מרי הקהילה.
בכה"י רל"ד...
מרי עואץ בן מנצור נגאר נולד בישוב קפלה שבמחוז סואדיה, ליד העיר רדאע, במחצית השנייה של המאה הי"ט. למד תורה אצל חכמי העיר, והוסמך לדיינות בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. אחיו, מרי צאלח, היה דיין וראב"ד בישוב (ע"ע). הוא הסמיך רבנים, שוחטים ודיינים.
הוא חתום עם אחיו על מסמך בישוב ביחאן בשנת תרפ"א (1921), בנושא שטר פשרה לעואץ בן סלימאן צפר. בשנת תר"ץ (1930) הוא הסמיך לרבנות ולדיינות...
ר' עודד-עואץ בן אברהם הלוי נגאר השלים את העתקת פירוש רש"י לתורה בעיר עזאן בשנת תי"ח (1658).
החיבור גופו נכתב בישוב ענבר סעד, ע"י ר' זכריה בן אביגד טוילי בשנת תי"ח (1658), ומכונה צפחת השמן. בכה"י קמ"א דפים.
בשער כה"י: "צפחת השמן... והוא פירוש רש"י וביאור רש"י (דבק טוב לר' שמעון אושנבורג) עם בעל הטורים הנקרא מחנה אלהים". ;ר' עודד השלים את העתקת פירוש רש"י בדפים 185- 186, ושם כתוב...
מרי צאלח-צדוק בן מנצור נגאר נולד בעיר אלקפלה שבמחוז סואדיה, שליד העיר רדאע, בשנת תר"ס (1900). למד תורה אצל אביו, מרי מנצור, ואצל אחיו הגדול, מרי עואץ.
נבחר לדיין קודם לשנת תרפ"א (1921), שכן משנה זו ואילך מצאנו את חתימתו וחתימת אחיו, הדיין מרי עואץ, על הסמכת שוחטים, רבנים ודיינים.
בשנת תרפ"א (1921) הוא חתום עם אחיו על שטר פשרה בעיר ביחאן לעואץ בן סלימאן צפר. בשנת תר"צ (1930) הוא...
מרי שלמה עמראן נגאר היה חכם בישוב ד'רחאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר ד'רחאן נמצא בנפת בני יזיד, סמוך לעיר עמראן מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: נגאר, מנס, נהארי, אברקי, חריר, מצ'מון ועוד. הוא היחיד בקהילה המוזכר בתואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה, כנראה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...