מרי יחיא בן יוסף נגאר היה מחכמי הישוב דאיאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר דאיאן נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות יהודיות בערך: נגאר, יעיש, בלדי, אסול, מעלם, בנימין, גראפי, ראייבי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם נגאר.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...
מרי יעקב הלוי נגאר נולד, כנראה, במחוז סוואדיה במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא שימש רב הקהילה של הישוב קפלה שבמחוז סוודאיה בתחילת המאה העשרים. מסיבות שונות עברה המשפחה לגור בעיר רדאע, עיר המחוז הגדולה ביותר באזור.
בנו, ר' מחפוץ', קיבל הרשאה בעיר רדאע בשנת תר"צ (1930), ממרי עואץ בן מרי מנצור, ובהסמכה הוא כותב: "בסייעתא דשמיא... אתא לקדמנא בר יאי וזיותן... מחפוץ בן כבוד הגאון יעקב עואץ...
ר' יצחק בן יהודה הלוי העתיק את ספר היראה בשנת תקע"ה - 1815. לא ידוע מקומו, ויש להעריך, כי חי במרכז תימן. ראה באנציקלופדיה ע' 375.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי כתב יד אשר העתיק ר' יצחק בן יהודה הלוי, וכנראה, שמדובר באותו סופר.
כתב היד הוא קונטרס ובו הלכות שחיטה עם שרח - פירוש בערבית, ספר נפוץ ביותר בתימן. נכתב במימון סעדיה בן ר' פנחס עראקי.
בקולופון כתוב:
...
ר' יצחק בן יהודה הלוי נגאר העתיק את ספר היראה בתחילת המאה הי"ט, לא ידוע מקומו.
ספר היראה הוא ליקוטי מאמרים בנושא יראת שמים, אשר ליקט ר' זכריה בן סעדיה מספרים רבים ובעיקר מספרו של רבינו יונה - ספר היראה. סיים את ההעתקה ביום שישי, כ"ט בסיון שנת תקע"ה (1815).
בקולופון כתוב:
"נשלם ספר היראה בעזרת האל הנכבד והנורא, נשלם יום שישי כ"ט לחודש סיון שנת בקכ"ו לשטרות (תקע"ה - 1815...
ר' ישועה בן דוד נגאר השלים את העתקת התורה ביום שני, ר"ח אדר שני אתתק"פ לשטרות (תכ"ט - 1669) בישוב צפא שליד ואדי סר. העיר סר ממוקמת בצפון מזרח צנעא.
חשיבות כתב היד היא לא רק בהעתקה, אלא גם בזכות העובדה, שלאחר הקולופון כתב את הכרוניקה של גזירת העטרות - הקשור למאורעות של השבתאות בתימן בשנת תכ"ז (1667).
כתיבת כה"י הסתיימה בשנת תכ"ט (1669), שנתיים לאחר המאורעות על השבתאות, ובו הוא...
ר' לוי בן יחיא נגאר העתיק ספרים בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא התפלל בבית הכנסת צאלח בצנעא.
ידוע לי על שלושה כתבי יד לפחות שהעתיק: סידור עץ חיים בשנת תרל"ח (1878), תאג' לפני חודש אדר תרל"ט (1879) וספר הפטריות אשר העתיק בצנעא בשנת תרמ"ז (1887). מכתב יד של ספר ההפטריות נותר בידינו רק דף הקולופון.
הסידור הוא עץ חיים שערך מהרי"ץ, חלק שני לחגים. הוא כולל את הקטעים הרגילים וכן...
מרי לוי בן משה הלוי נגאר היה מחכמי צנעא במאה הי"ט. נולד, כנראה, בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
הוא ידוע כאחד התומכים והמעתיקים הנלהבים לחיבורי מהרי"ץ. סביר מאוד, כי התפלל ולמד תורה בבית הכנסת מהרי"ץ בצנעא. הוא העתיק וכתב הגהות לסידור עץ חיים שערך מהרי"ץ, העתיק את קונטרס חלק הדקדוק בענייני מסורה לתנ"ך שחיבר מהרי"ץ, ואף רשם את מנהגי בית הכנסת בנושא המסורה, ונחשב לאחד מגדולי חכמי...
מרי מחפוץ בן מרי יעקב נגאר נולד בעיר קפלה שבמחוז סוואדיה בשנת תרס"ט (1909), לאביו מרי יעקב רב הקהילה.
למד תורה אצל רבני המשפחה, והוסמך לרבנות ולדיינות ביום שישי, ז' באדר שנת אבר"ם (ברמ"א לשטרות, תר"צ - 1930), ע"י מרי עואץ נגאר. הוסמך שוב ע"י מרי צאלח בן מנצור נגאר, שניהם מהישוב קפלה. יחד עם אביו, עברה כל המשפחה לגור בעיר רדאע מסיבות שונות.
הוא התכתב בשאלות ותשובות עם מרי יחיא...
מרי משה נגאר היה מחכמי הישוב חאז בתחילת המאה העשרים. העיירה חאז נמצאת בנפת המדאן, ליד העיר עמראן מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים ושבע משפחות בערך: והב, עמאר, חטאבי, עמראן, חובארה, נגאר, יצחק, חאזי ועוד. חכמי העיר בתקופה זו: מרי חיים עמראן, מרי אהרון, מרי שלום חובארה, בנו מרי חיים נגאר, מרי יחיא והב ומרי יוסף קרואני.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה...
מרי משה נגאר היה חכם בישוב ער בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה ער נמצאת בנפת בני חוביש, שני ק"מ מהעיר מחוית ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושלוש משפחות בערך, ואילו סמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה עשר משפחות: מדאר, חימי, קרואני, מנס, נחום, כהן, והב, לוי, נגאר, חבארה, חאזי, בוסאני ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי משה יעקב מדאר.
שמו ידוע מתוך...