מרי יוסף בן מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה במרכז תימן, בשנת תר"ס (1900) בערך.
למד תורה אצל אביו מרי יחיא נחום, השליח המפורסם ביותר של בי"ד צנעא להסמיך ולפקח על השוחטים ברחבי תימן. אחיו הוא מרי סעדיה ששימש רב שכונת טירת שלום בנס ציונה.
ניחן בבקיאות וחריפות גדולה בכל תחומי הספרות התורנית, יפה תואר ויפה מראה, בעל קול ערב, והיה חזן קבוע ומשורר בסעודות מצווה ובאירועים...
מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה, מצפון מערב לצנעא, בשנת תרל"ב - 1872. הוא שליח בית דין צנעא המפורסם ביותר, והסמיך שוחטים רבים. לאחר העלייה הגדולה לארץ שמש רב שכונת כרם התימנים בתל אביב. ראה באנציקלופדיה ע' 388 - 389.
לאחר פרסום האנציקלופדיה ממשיך להגיע אלי כתבי הרשאה לשוחטים, אשר העניק במסגרת תפקידו כשליח בי"ד צנעא והרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.
להלן כתב הרשאה נוסף...
מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה במרכז תימן בשנת תרל"ב (1872) או בשנת תר"מ (1880). למד תורה והוסמך להוראה אצל מרי עואץ מידעי. במקצועו היה סוחר בדים, והיה מגיע לישובים רבים, ובעיקר אהב להגיע לצנעא, שם היה לומד תורה עם חכמי העיר. בזכות גדלותו בתורה ומומחיותו בשחיטה, בבדיקה ובניקור הבשר מינהו הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי להיות שליחו בכל רחבי תימן, לבדוק שוחטים, להדריכם, לפקח ולהסמיך,...
מרי יחיא שלום נחום היה דיין בעיר דמת במחצית הראשונה של המאה העשרים. להערכתי, נולד בעיר דמת שבדרום תימן בסוף המאה הי"ט.
מצאתי את חתימתו על שני שטרות פסקי דין בעיר דמת בשנת תרפ"א (1921). הוא חתום על שטר צוואה מיום שישי, י"ב בשבט תרפ"א, לאחר חתימת מרי שלום מת'נא הלוי - ראב"ד ומרי סעדיה יוסף חסן. במסמך שני הוא חתום על מסמך לחכמי טבריה בעניין צעיר תימני שעלה לא"י ושהה מספר שנים, וביקש את...
מרי סעדיה נחום היה דיין בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. הוא מופיע ברשימת חמשת הדיינים בצנעא שלא ידועים עליהם פרטים כלל, ואף לא ידוע מתי בדיוק שימשו דיינים בצנעא.
ידוע רק, כי שימשו דיינים סמוך לאמצע המאה הי"ח. הדיינים הם: מרי סעדיה קהא, מרי אברהם טהירי, מרי סעדיה נחום, מרי דוד קאהרי ומרי סעדיה תנעמי. להערכתי, היו דיינים זמניים או מחליפים בטווח השנים החל משנת תצ"ה (1735) ועד לשנת תק"ז...
מרי סעדיה בן מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה במרכז תימן בשנת תרס"ד (1904) בערך. הוא בנו של מרי יחיא נחום, שליח בי"ד המפורסם, ואחיו של מרי יוסף נחום, אף הוא שליח בי"ד. למד תורה אצל אביו. היה תלמיד חכמים, משורר ובעל תפילה.
עלה לארץ עם אחיו בשנת תש"ג (1943), לאחר שאביהם עלה בשנת תרצ"ו (1936) בעקבות הסכנה בה נמצא עקב פעילותו להצלת יתומים.
התיישב בנס ציונה, ושימש רב...
ר' פלוני בן זכריה ניין כתב חיבור העוסק בטעמים לתורה במאה הי"ט כנראה. לא ידוע שמו הפרטי ומקומו.
החיבור נקרא "לקח טוב", ועוסק בטעמים לתורה, ספר אופייני ביותר לחכמי תימן במאה הי"ט והעשרים. בגוף הספר מצוי שטר כתובה משנת תרנ"ט (1899), ואולי אף החיבור נכתב סביב שנה זו. כה"י לא פורסם.
מקורותיו פרשנים ובעיקר מקובלים: אלשיך, חן טוב, כלי יקר, שפתי כהן, נחל קדומים, חמדת ימים, מגלה עמוקות...
ר' נסים בן נסים העתיק את ספר ההפטריות בשנת תרצ"ג (1933), לא ידוע מקומו.
יתכן והוא אביו של הרב יצחק רצאבי מבני ברק, ואם הערכה זו נכונה, ניתן להסיק כי חי בעיר רצאבה שבמרכז תימן.
בכה"י ק"י דפים. עם ניקוד וטעמים ותרגום ארמי. חלק מכה"י הועתק במימון ר' שלמה חסן בשארי, ע"י ר' ישראל בן יוסף. בראש כה"י עמוד אחד, ובו קטע מתוספתא בכתיבה קדומה יותר, ובסוף כה"י "תוספתא תרגום". מדובר, כנראה...
ר' נסים בן סעדיה העתיק את הלכות הרמב"ם עפ"י הערכה במאה הי"ח-י"ט. לא ידועה שנת העתקה ומקום הכתיבה.
אולי הוא מרי נסים בן סעדיה מהעיר צ'אלע (ע"ע הבא). בכה"י נ"ז דפים. בדפים א-נז הלכות מאכלות אסורות לרמב"ם הכוללות גם את הלכות שחיטה וטרפיות.
בראש כה"י כתוב: "נשלם שילוח הקן. אתחיל לכתוב מאכלות אסורות בעזרת צור, צופה עתידות". משמע, שהעתיק גם את הלכות שילוח הקן. בדפים האחרונים ישנן...
מרי נסים בן סעדיה היה חכם בעיר צ'אלע בסוף המאה הי"ט. הוא כתב ספר בשם @44"מפי חכמים"@55, בשנת תרמ"ד-תרמ"ה (1884-1885), העוסק בהלכות חול ומועדים עפ"י הפרד"ס.
הוא מזכיר את רבו מרי אברהם בן דוד הלוי שכתב חיבור בשם זהה, ומסתבר, כי ר' נסים בן סעדיה העתיק את חיבור רבו והוסיף והשלים את החיבור, או שתכנן לכתוב חיבור דומה לחיבור של רבו שאחד ממקורותיו העיקריים הוא רבו. תופעה נפוצה בתימן, שחכמים...