מרי נסים נקאש היה חכם בעיר רדאע במאה הי"ט-כ'. הוא מוזכר בקובץ שאלות ותשובות שהיו בתקופה זו בין חכמי צנעא לחכמי העיר רדאע. בתשובת חכמי העיר רדאע משנת תרס"ד (1904) מוזכרים החכמים עפ"י סדר זה: מרי יחיא, מרי צאלח חתוכה, מרי יחיא חרירי, מרי סעדיה צ'אהרי ומרי נסים נקאש.
חכמי תימן
תצוגת 91 - 100 מתוך 102
ר' שלמה נקאש היה פרנס ונשיא קהילת יהודי צנעא בשנת תל"ט (1679), בזמן גלות מוז"ע. גלות זו הייתה שלב סופי באירועים שהחלו עם השפעות משיח השקר שבתי צבי בתימן.
מסופר שהמלך אסמאעיל שלח להביא לעירו את כל רבני הקהילות ומנהיגי היהודים, שם אסרו אותם בכבלי ברזל, ואת נשיא יהודי צנעא, ר' שלמה-סלימאן נקאש הגלה לכמראן - אי בים סוף - למשך שנה.
באחד השירים שנכתבו על הגלות מצוין כי שהה שנתיים...
בבי': מבועי אפיקים, ע' 466; טובי, מכתביהם, ע' 52.
ר' שלמה בן יחיא נקאש חתם על כתובה, כדרכם של מנהיגי תימן, בישוב גימאן שבמרכז תימן בשנת תרכ"ז (1867). הישוב מדרום מזרח לצנעא. אחריו חתום ר' טוב בן יוסף צאלח(?). הזוג הרשום בכתובה הוא אהרן מלאחי וסעדה עאשרי.
יתכן מאוד, כי הם חתומים בתור עדים בלבד.
בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ט מס' 32.
מרי נתן בן אברהם היה חכם במאה הט"ז-י"ז בדרום תימן. הוא מוזכר בספר בית תפילה העוסק בתפילת העמידה, שחיבר מרי שלמה בן סעדיה חראזי. הוא מוזכר בתור רבו. מרי שלמה חראזי כתב את חיבורו במחצית השנייה של המאה הי"ז בדרום תימן, ויש להעריך, כי אף מרי נתן חי בדרום תימן, דור אחד לפניו, דהיינו מאה הט"ז-י"ז.
בבי': בר מעוז, בית תפילה, ע' 13, 18.
מרי נתן בן אברהם היה דיין בישוב ואדי עורק שבמחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים.
בבי': בר מעוז, בית תפילה, ע' 256.
ר' נתן בן דוד השלים את העתקת הרמב"ם, עפ"י הערכה במאה הט"ו בישוב אלגראבי שבמרכז תימן, מצפון לצנעא.
בכה"י ע"ו דפים, ובהם רמב"ם הלכות משפטים. חסרה ההתחלה מהלכות שכירות וקטע מהלכות שאלה ופקדון. כת"י הועתק ע"י מספר מעתיקים. יתכן, כי ר' נתן בן דוד כלל לא חי בישוב אלגראבי במאה הט"ו.
בקולופון דף 76א' כתוב:
"נגמר... אב... שנת אתת"א לשטרי (ר"ן - 1490) במאתא קריה בית אלגראבי......
בבי': כת"י בהמ"ל 340-35449.
מרי נתן התימני היה חכם במאה הי"ט. הוא מוזכר בספר הקונטרס היחיאל (ירושלים תרפ"ח - 1928) לרב יצחק אלפייה, דף ע"ו ע"ב, ברשימת החכמים שלמדו בחברתו.
בבי': ר"י רצאבי, נר יאיר, ע' קע"ו.
מרי נתנאל בירב פיומי היה נגיד תימן וראש רבני תימן במאה הי"ב. הוא אביו של ר' יעקב, שאליו שלח הרמב"ם את אגרת תימן המפורסמת. חי בצנעא כנראה. הוא אחיו של המשורר ר' דניאל בר' פיומי. פיומי אינו שם משפחה אלא שם אביו.
מרי נתנאל התפרסם בזכות ספרו @44"בסתאן אלעקול - גן השכלים"@55 אשר חובר בשנת ד' תתק"ז (1147). כך הסיק מהדיר הספר ר"י קאפח בהסתמך על שינוי התאריך בתוך פיוטו של ר' שלמה בן גבירול מ"...
בבי': גן השכלים, מהדורת ר"י קאפח, ירושלים תשמ"ד; ר"י קאפח, תורת הלבבות לרבינו בחיי, ירושלים תשל"ג, ע' ט'; רצהבי, תורתן, ע' רל"ד; ר"ש גמליאל, חכמי היהודים, ע' קמ"ד-קמ"ה; משה צדוק, מחשבת ישראל, ע' י'; י"ל נחום, תעודה, ע' ר"ז.
מרי נתנאל בן יצחק היה מגדולי חכמי תימן במחצית השנייה של המאה הט"ו, לא ידוע מקומו.
ידועים הספרים אשר חיבר והם:
א) @44כתאב אלתאליף@55 - שו"ת בערבית עוסק בהלכות תפילה. מכיל כעשרים דפים.
ב) @44ספר המרגלית@55 - פירוש להלכות הרמב"ם: ספר המצוות, מדע, אהבה, זמנים, נשים, קדושה, נזיקין, קנין, משפטים ושופטים. הספר נכתב עפ"י בקשת תלמידו ר' שלום בר' חטר, אשר ביקש מרבו לפרש חלקים...
בבי': רצהבי, תורתן, ע' קע"ה-קע"ז; י"ל נחום, מיצירות, ע' מ"ז-נ'; י"ל נחום, צוהר, ע' ע"ד-ע"ה; ר"י צוברי, כנסת הגדולה א', ע' 25; חלק ב' דף ק"ז.
מרי נתנאל בן ישעיה היה מגדולי חכמי תימן במאה הי"ג-י"ד. לא ידוע מקומו.
ידוע על בן שהיה לו בשם יפת, אשר העתיק שני כתבי יד, אחד מהם הוא ספר המצוות לרמב"ם אשר העתיק בשנת קי"א (1351).
מרי נתנאל התפרסם בזכות ספרו הגדול מדרש @44"נור אלטלאם - מאור האפילה"@55, אשר חיבר בשנת פ"ט (1329). המדרש לתורה כתוב במשולב בשפה העברית והערבית כפי שהיה מקובל בתימן עד המאה הט"ז. את המדרש החל לחבר ביום...
בבי': ר"י קאפח, מדרש מאור האפילה; רצהבי, תורתן, ע' כ"א-כ"ב; הרב פנחס קורח בתוך: חכמי היהודים, ע' צ"ו; משה צדוק, מחשבת ישראל, ע' 19-22; גברא, מחקרים, ע' 170-171; רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 464, 466; כת"י מוסד הרב קוק 373-20409; שיר בתוך מדרש הגדול משנת תכ"ט (1669), כת"י בהמ"ל 242-35374.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »